הפרקליטות הגישה (יום ה', 26.2.26) כתבי אישום חמורים נגד ראש עיריית נצרת לשעבר, עלי סלאם, ראש ארגון הפשע סמיר בכרי ובכירים נוספים, בגין גניבת עשרות מיליוני שקלים מקופת הציבור. לפי האישום, המעורבים הפעילו מערך משומן של חשבונות שמירה כוזבים, הלבנת הון דרך חלפנים, וגביית דמי חסות אלימה תוך שימוש במצלמות שליטה ורכבים משוריינים.

מנגנון הזרמת הכספים והעובדים הפיקטיביים

שיטת הפעולה המרכזית התבססה על ניצול סמכויות החתימה של ראש עיריית נצרת לשעבר, עלי סלאם, ובכירים נוספים בעירייה, לצורך הזרמת כספים לחברת "שומרי הגליל". על-פי כתב האישום, המערכת העירונית שימשה כצינור להעברת תקציבים על בסיס חשבונות שמירה כוזבים ודיווחים על שעות עבודה שמעולם לא בוצעו. כדי להסוות את הגניבה, הונחו הגורמים המקצועיים לרשום "עובדים פיקטיביים" ולהנפיק תלושי שכר כוזבים, כאשר חלק מהכסף חזר לכאורה לידיו של סלאם בתשלומים חודשיים במזומן. בשלב מאוחר יותר, כדי להכשיר את הזכייה במכרזים, סוכם על הורדת מחיר שעת השמירה הרשמי תוך "השלמת ההפרש" באמצעות הגדלה פיקטיבית נוספת של מכסת השעות.

השתלטות ארגון הפשיעה ושימוש בחברות כסות

החל משנת 2022, ארגון הפשע של סמיר בכרי השתלט בפועל על חברת השמירה והשתמש בה ככלי לגניבת כספי ציבור ומימון פעילות הארגון. בכירי הארגון, ובראשם ראיד ריאן (כאיד), ניהלו קשר ישיר עם הנהגת העירייה לצורך גביית הכספים, תוך מודעות של בכירי העירייה לזהותם העבריינית. בנוסף, הארגון השתמש בחברות נוספות ככסות להצגת הכנסות לגיטימיות עבור בני משפחת בכרי, בדרך של משיכת משכורות פיקטיביות, ומימן באמצעות כספים אלו נכסי נדל"ן משמעותיים שנרשמו על שם אנשי קש. כדי להקשות על רשויות האכיפה, ניהל הארגון את פעילותו מתוך "מפקדות" מבוצרות בנצרת ובבסמת טבעון, שהיו מוגנות בדלתות כספת. הארגון הפעיל רשת מצלמות אבטחה פרטית שכיסתה צמתים ורחובות מרכזיים בנצרת ושידרה לחדרי שליטה במפקדות אלו. חברי הארגון נקטו אמצעי זהירות קיצוניים שכללו החלפה תכופה של טלפונים וכרטיסי סים, שימוש באפליקציות עם הודעות נמחקות ומילות קוד, ונסיעה בכלי רכב משוריינים בשל מאבקים עם ארגוני פשיעה מתחרים. חלק מהניהול השוטף בוצע על-ידי בכירי הארגון גם בעת ששהו תקופות ממושכות בחו"ל.

מנגנון הלוואות הריבית וסחיטה באיומים

לצד המרמה מול העירייה, הפעיל הארגון מנגנון סחיטה שיטתי דרך "קווי הלוואות" בריבית חריגה (כולל שיטת ה-18%). לפי כתב האישום, המוניטין המאיים של הארגון שימש לכפיית הלוואות על אזרחים, כאשר הגבייה בוצעה באמצעות "קופת צ'קים" מרכזית ופדיון אצל נותני שירותים פיננסיים. במקרה בולט המתואר בכתב האישום, כאשר נעצרו התשלומים מהעירייה בשל התערבות חשב מלווה, עבר הארגון לסחיטה ישירה של ראש העירייה: לאחר איומים על חיי בנו, נאלץ סלאם על-פי החשד לאסוף כחצי מיליון ש"ח במזומן ולהעבירם לשליח של הארגון בחניון העירייה, בתוספת צ'ק נוסף בסך 490,000 ש"ח.