הכלכלה הרוסית עוברת שינוי מבני מסוכן שבו הייצור התעשייתי מופנה כמעט לחלוטין לצורכי המלחמה באוקראינה, דבר שיוביל למשבר עמוק עם סיומה. הפרשן הפוליטי דמיטרי אורשקין, המוגדר ברוסיה כ"סוכן זר", מצביע על כך שהצמיחה הנוכחית היא מלאכותית, שכן היא מבוססת על מוצרים שאינם מיועדים לחיי שלום, בעוד המגזר האזרחי סובל מהזנחה ומהיעדר השקעות.
הסביבה העסקית ברוסיה הפכה ל"רעילה" עבור משקיעים, בשל החשש המתמיד מהלאמת נכסים ושרירותיות שלטונית. חוסר הביטחון המשפטי גורם לכך שגם בעלי הון מקומיים נמנעים מהזרמת כספים לטווח ארוך, דבר המעמיד בסכנה את היכולת של המדינה להשתקם ביום שאחרי הקרבות, כאשר לדברי אורשקין איש אינו מעז להשקיע במקום שבו נכסים יכולים להילקח בכל רגע.
משבר דמוגרפי ותסיסה בפריפריה
המצב הדמוגרפי ברוסיה מוסיף להחמיר, כאשר שיעור התמותה עולה על שיעור הילודה באופן עקבי. הירידה במספר התושבים, בשילוב עם גיוס מאסיבי והגירה של צעירים משכילים, הובילו לצמצום חריף בשוק העבודה. מחסור זה בידיים עובדות פוגע בפריון הלאומי ומייצר לחצים אינפלציוניים על השכר במגזרים שאינם צבאיים, במדינה שרוויה כעת בהיסטריה ושנאה.
במקביל, מתרחב השבר בין מוסקבה וסנט פטרסבורג, הנהנות מרמת חיים גבוהה יחסית, לבין הפרובינציות המדוכאות שנותרות בשלב זה שקטות. אורשקין מזהיר כי המצוקה הכלכלית והחברתית באזורים אלו מהווה פצצת זמן פוליטית שתתפרץ כאשר הלחץ הצבאי יפחת והעייפות מהמלחמה תגבר, ואז דבריהם של תושבי הפריפריה לא יהיו חיוביים עבור השלטון.
השילוב בין כלכלה מלחמתית מעוותת, דעיכה דמוגרפית ופערים חברתיים קיצוניים מעמיד את יציבותה של רוסיה בסימן שאלה גדול. השורה התחתונה מצביעה על כך שגם אם המלחמה תסתיים בקרוב, המבנה הכלכלי והחברתי של המדינה ספג פגיעה קשה שתדרוש עשורים של תיקון ושיקום, אל מול עייפות גוברת בציבור שאינו מוצא מוצא מהמצב הקיים.