נזקיה הכלכליים של המלחמה באירן אינם רק בתחום הנפט והגז הטבעי. סגירתם של כמה נמלי תעופה באיזור, ובראשם זה של דובאי, פגעה בקרוב לחמישית מתעבורת המטענים האווירית ושיבשה אספקה של מוצרי אלקטרוניקה, תרופות ומתכות יקרות – מדווח וושינגטון פוסט. הנזקים אינם מתפזרים בשווה. מחיר התובלה האווירית מאסיה לאירופה עלה ב-45% מאז תחילת המלחמה, למעלה מכפליים מהעלייה במשלוחים לארה"ב. מדובר בהדגמה של אמת כלכלית רחבה יותר: המלחמה מכה בשוקי אירופה ואסיה מהר יותר וקשה יותר מאשר בארה"ב, שכן הראשונים תלויים מאוד בייבוא אנרגיה והם גם קרובים יותר (יחסית) למוקד העימות. אין זה אומר שהאמריקנים לא ירגישו את ההשלכות: מחיר הבנזין לרכב כבר מזנק, החקלאים ישלמו יותר על דשנים והקשיים בשרשרת האספקה יהיו ממושכים. אבל נכון לעכשיו, הפגיעה הקשה ביותר היא במשקים התלויים ביותר בייבוא נפט וגז: איטליה, בלגיה, סין, הודו וקוריאה הדרומית. בחודש פברואר הייתה האינפלציה בגוש האירו גבוהה מן הצפוי, והתייקרות האנרגיה תחמיר את המצב. לאחר שקטר הפסיקה את ייצוא הגז הטבעי, עלולים הלקוחות באסיה ואירופה להיכנס למאבק על האספקה הקיימת. מדד S&P של וול סטריט איבד בשבוע שעבר 2%; הבורסה בסיאול התרסקה ב-20% לפני התאוששות יחסית. הרופיה ההודית ירדה לשפל של למעלה מיובל מול הדולר. הודו מוציאה מדי שנה 32 מיליארד דולר לסבסוד מחירי האנרגיה לצרכן, ותקציבה יספוג מכה משמעותית. התעבורה במצר הורמוז צנחה ב-90% מאז הודיעה אירן על סגירתו. 57 ספינות לכודות במיצרים; ההשפעה המיידית של צוואר בקבוק זה היא קטנה, שכן עוברים כאן פחות מ-1% מהסחורות העולמיות. אבל עשרות ספינות אחרות תקועות בצפון המפרץ והפקק מתחיל להשפיע על השיט העולמי, שכן הן אינן יכולות לשוט בקווים אחרים. ענקית המכולות Maersk הודיעה בסוף השבוע שהיא מפסיקה לקבל הזמנות בקווי איחוד האמירויות, עומאן, עירק, כוויית, קטר, בחריין וסעודיה. ענקית מיכליות אחרת, MSC, הודיעה שהמטענים בדרך למפרץ יועברו ל"נמלים בטוחים אחרים". משמעות ההחלטה היא שהמגזר העסקי יגלה לפתע שהסחורות זרוקות בנמלים רחוקים ועם עלויות אחסנה גדלות מדי יום. מוצרים מסוימים (כמו שבבים, מוצרי אלקטרוניקה, רכיבי תעופה, פרחים וציוד רפואי) מועברים באוויר – דרך מהירה יותר אך יקרה יותר מאשר בים.