המלחמה משפיעה על הכלכלה - אך לא בהכרח על קופת המדינה. משרד האוצר עדכן את התחזית המאקרו-כלכלית לשנת 2026, ולפיה הצמיחה צפויה להיות נמוכה מהתחזית המקורית, בעוד שהכנסות המדינה דווקא יעלו מעבר להערכות הקודמות.
העידכון נעשה במסגרת עבודת הממשלה על תקציב המדינה לשנת 2026, והוא מבוסס על תרחיש של לחימה קצרה יחסית בחזית הצפון ומול אירן, הנמשכת מספר שבועות בלבד. באוצר מדגישים כי התרחבות הלחימה או התמשכותה מעבר לפרק זמן זה עשויות לחייב עידכון נוסף של התחזית הכלכלית.
צמיחה נמוכה מהתחזית
לפי התחזית המעודכנת, צמיחת התוצר בשנת 2026 צפויה לעמוד על 4.7%, ירידה של חצי נקודת אחוז לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 5.2%.
באוצר מסבירים כי הפגיעה בצמיחה נובעת מכמה גורמים מרכזיים:
- הרחבת גיוס המילואים והיעדרות עובדים מהמשק
- שיבושים בפעילות העסקית והאטה זמנית בחלק מהענפים
- ירידה זמנית בצריכה הפרטית
- עלייה באי-ודאות הגאו-פוליטית המשפיעה על השקעות וסחר חוץ
במסמך ההערכה מצוין כי אירועים ביטחוניים בעבר השפיעו באופן דומה על המשק. כך למשל, במהלך מבצע "עם כלביא" בשנת 2025 נרשמה צמיחה שלילית באחד הרבעונים, לאחר תקופה של פעילות כלכלית מתונה.
עם זאת, באוצר מעריכים כי במקרה של לחימה קצרה יחסית, הפגיעה בצמיחה תהיה מוגבלת, והמשק עשוי לחזור למסלול צמיחה מהיר יחסית לאחר תום האירועים הביטחוניים.
קופת המדינה דווקא מתחזקת
בניגוד לעידכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה, תחזית ההכנסות של המדינה לשנת 2026 דווקא עודכנה כלפי מעלה.
על-פי ההערכה המעודכנת, סך ההכנסות צפוי להגיע ל-586.3 מיליארד שקל, לעומת 575.3 מיליארד שקל בתחזית הקודמת - פער של כ-11 מיליארד שקל.
הגורם המרכזי לעידכון כלפי מעלה הוא גביית מיסים גבוהה במיוחד בתחילת השנה. נתוני ינואר-פברואר 2026 מצביעים על הכנסות ממסים של כ-106 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ-2.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
פירוט הנתונים מלמד כי:
- המיסים העקיפים עלו בכ-10.2%
- המיסים הישירים ירדו מעט בכ-1.9%
לפי הערכת אגף הכלכלן הראשי, נתונים אלה משקפים פעילות כלכלית חזקה בתחילת השנה, לצד יציבות יחסית בשוק ההון ובשער החליפין של השקל.
במסמך מצוין כי לאחר פרוץ המלחמה נרשמו דווקא עליות במדדי הבורסה המקומיים לצד המשך חוזקו של השקל, תופעה המעידה על אמון המשקיעים בכלכלה הישראלית גם בתקופת אי-ודאות ביטחונית.
הנחת יסוד: מלחמה קצרה
התחזית המעודכנת נשענת על הנחת יסוד מרכזית: המשך לחימה קצרה יחסית, הנמשכת מספר שבועות בלבד.
באגף הכלכלן הראשי מציינים כי במקרה של התרחבות המלחמה או פתיחת זירות נוספות, עלולות להיות לכך השלכות משמעותיות יותר על הצמיחה, על ההשקעות ועל הסחר הבינלאומי.
במקביל מציינים באוצר גם שורה של גורמים שעשויים דווקא לשפר את התחזית הכלכלית בעתיד, בהם:
- התקדמות בתהליכי נורמליזציה אזוריים
- הזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית
מנגד, הסיכונים המרכזיים לכלכלה הישראלית כוללים התמשכות הלחימה, ירידה באמון המשקיעים או החרפה במהלכים בינלאומיים נגד ישראל.
האוצר: המשק מפגין חוסן
בסיכום ההערכה מדגישים באוצר כי למרות השפעות המלחמה, הנתונים הכלכליים של ישראל ממשיכים להפגין עמידות יחסית.
הירידה בתחזית הצמיחה נחשבת מתונה יחסית לנוכח האירועים הביטחוניים, בעוד שהכנסות המדינה הגבוהות מתחילת השנה מעניקות לממשלה מרחב תמרון תקציבי מסוים בתקופה של הוצאות ביטחוניות גבוהות.
המשמעות היא כי בטווח הקצר הכלכלה הישראלית צפויה להתמודד עם האטה מסוימת בפעילות, אך לא עם פגיעה עמוקה בצמיחה הכוללת של המשק.