הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, החליט לבטל את כתב האישום נגד חמישה חיילי מילואים שנאשמו בפרשת "שדה תימן". ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מחודשת של הראיות וההתפתחויות שחלו מאז הגשת כתב האישום, ובהן קשיים ראייתיים, שחרור העציר הביטחוני לעזה וטענות חמורות לפגיעה בהליך הוגן. לפי הודעת דובר צה"ל, ההחלטה התקבלה לאחר בחינה של מכלול השיקולים, הראיות והנסיבות הרלוונטיות. בין השיקולים שצוינו: מורכבות התשתית הראייתית, שחרור העציר הביטחוני במסגרת עסקת החטופים, טענות להגנה מן הצדק בשל התנהלות גורמים במערכת האכיפה הצבאית, וכן קשיים פרוצדורליים בקבלת חומרי חקירה מתיק המתנהל במשטרת ישראל. הפצ"ר קבע כי הצטברות הנסיבות החריגות והפגיעה האפשרית בזכות להליך הוגן מחייבות את ביטול כתב האישום. רקע לפרשה החקירה החלה ביולי 2024 נגד מספר משרתי מילואים ששירתו בכוח 100 במחנה שדה תימן. הם נעצרו בחשד לעבירות אלימות כלפי עציר ביטחוני. המעצר עורר סערה ציבורית ומחאות, שחלקן אף כללו פריצה לשני בסיסים צבאיים. זמן קצר לאחר פתיחת החקירה פורסמו בתקשורת חומרים מתוך תיק החקירה, ובהם קטעים מסרטון אבטחה ותוצאות בדיקות פוליגרף של חלק מהחשודים. הפרסומים עוררו ביקורת ציבורית חריפה והובילו לפתיחת בדיקה פנימית לאיתור מקור ההדלפה. בפברואר 2025 החליטה הפצ"רית דאז להגיש כתב אישום נגד חמישה מהחשודים בעבירות אלימות. אולם בהמשך חלו התפתחויות דרמטיות: באוקטובר 2025 נפתחה חקירה במשטרת ישראל בחשד להדלפת חומרי חקירה ושיבוש בדיקה פנימית בפרקליטות הצבאית. זמן קצר לאחר מכן ביקשה הפצ"רית לסיים את תפקידה והודתה כי היא שהורתה על העברת החומרים לכלי תקשורת במהלך החקירה. בעקבות זאת הושעו מספר קצינים בפרקליטות הצבאית. קשיים ראייתיים משמעותיים ההחלטה המקורית להגיש כתב אישום נשענה על שלושה רכיבים מרכזיים: עדותו של העציר הביטחוני, סרטון אבטחה שתיעד את אזור הכליאה ומסמכים רפואיים שנגעו למצבו לאחר האירוע. עם זאת, במסמך המסכם של הפרקליטות הצבאית צוין כי הסרטון אינו מציג תמונה חד־משמעית של המעשים המיוחסים לנאשמים. חלק גדול מהפעולות מוסתר, ולא ניתן לקבוע באופן ברור כי התרחשו מעשי אלימות ברף הנדרש להרשעה פלילית. בנוסף, נמצאו סתירות בגרסאות שמסר העציר לגורמים שונים לגבי נסיבות פציעתו. נקודת מפנה נוספת התרחשה באוקטובר 2025, כאשר העציר הביטחוני שוחרר לרצועת עזה במסגרת עסקת שחרור החטופים. מצב זה יצר קושי משמעותי בהבאתו לעדות ובחקירה נגדית, ובכך פגע ביכולת לבסס את האישומים ולהבטיח הליך הוגן לנאשמים. טענות להגנה מן הצדק הפרקליטות הצבאית ציינה גם צבר נסיבות חריגות שעשויות לבסס טענת "הגנה מן הצדק". בין היתר נזכר ראיון טלוויזיוני שבו חוקר שהיה מעורב בפרשה התייחס בפומבי לראיות מתוך תיק החקירה בזמן שההליך הפלילי עדיין מתנהל. בנוסף, החקירה הפלילית שנפתחה במשטרה בנוגע להדלפת חומרי החקירה והחשדות נגד בכירים בפרקליטות הצבאית התנהלה במקביל להליך הפלילי נגד החיילים. לפי המסמך, נסיבות אלו פגעו באופן משמעותי בתחושת ההוגנות המשפטית ובהליך הפלילי עצמו. קשיים פרוצדורליים בניהול התיק גם במישור הדיוני נמצא קושי להמשיך בהליך. חומרי החקירה במשטרה הנוגעים להדלפה עשויים להיות רלוונטיים להגנת הנאשמים, אך התביעה הצבאית אינה חשופה להם בשלב זה. מצב זה עלול להאריך את ההליך ולהקשות על בירור מלא של הטענות המשפטיות. בנסיבות אלו קבע הפצ"ר כי קיים קושי משמעותי להמשיך בניהול התיק הפלילי. שר הביטחון ישראל כ"ץ בירך על ההחלטה ואמר כי מדובר בצעד מתבקש: "הצדק נעשה. אני מברך על החלטת הפרקליט הצבאי הראשי לסגור את תיקי שדה תימן נגד חיילי צה"ל ולבטל את כתב האישום נגדם". כ"ץ מתח ביקורת חריפה על ההחלטה המקורית של הפצ"רית המודחת אלופה יפעת תומר ירושלמי להעמיד את החיילים לדין ואמר כי המשפט "נולד בחטא תוך שימוש בעלילת דם נגד חיילי צה"ל ובשיטות חקירה עברייניות". לדבריו, תפקיד המערכת המשפטית הצבאית הוא להגן על חיילי צה"ל הלוחמים במלחמה ולא על "זכויות מחבלי הנוח'בה". הרמטכ"ל עודכן בפרטי ההחלטה והביע גיבוי לפרקליט הצבאי הראשי. עם זאת, בעקבות מה שהוגדר ככשל מקצועי חמור הורה להפיק לקחים ולנקוט צעדים למניעת הישנות מקרים דומים. לדברי צה"ל, עם גילוי הפרשה הושעו כל הקצינים המעורבים בשירות, והרמטכ"ל הנחה להשלים בהקדם את בחינת ההליכים הסגליים בעניינם. בצה"ל הדגישו כי עצמאותה המקצועית של הפרקליטות הצבאית היא עיקרון יסוד, וכי אנשיה ממשיכים לפעול במקצועיות גם בימי הלחימה.