בנימין ברכה הגיש בקשת רשות ערעור על סדרת החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים (22730-05-25), במסגרת סכסוך הנוגע לרישום מניות ושעבודים בחברת גיאו-בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ. המבקש הלין על דחיית בקשתו למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבעי המדינה והממונה על הליכי חדלות פירעון, ועל הקביעה כי המצאת כתבי דין לממונה חייבת להתבצע ישירות ולא באמצעות הפרקליטות.
השופטת
רות רונן דחתה את הבקשה על הסף (יום ג', 10.03.26), תוך שהיא מדגישה את עקרון אי-ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים שאינן גורמות נזק ממשי ובלתי הפיך לניהול ההליך. מכיוון שלא התבקשה תגובת המשיבים לבקשה והם לא התייצבו להליך, לא נפסקו הוצאות לחובת המבקש, אשר בחר לייצג את עצמו ללא ייצוג משפטי חיצוני.
במסגרת ההליך המשפטי (רע"א 85717-02-26) צוינו הצדדים הבאים: המבקש הוא בנימין ברכה, אשר הגיש את הבקשה וייצג את עצמו כאמור. מנגד, רשימת המשיבים כללה שבעה גורמים: דוד אמסל, חברת השקעות נדל"ן ונכסים י.ס. בע"מ, אברהם יהודה סילבר, וחברת קרדיטו מכשיר ייעודי למימון 2 בע"מ. לצדם צוינו המשיבים המדינתיים: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, רשם החברות והיועצת המשפטית לממשלה.
ניתוח משפטי ודיוני
- מחיקת נתבעי המדינה: בית המשפט הבהיר כי מאחר שרשם החברות והיועצת המשפטית לממשלה אינם צד לסכסוך הקנייני והצהירו כי יכבדו כל החלטה, אין במחיקתם כדי לפגוע בזכויות המבקש.
- מעמד הממונה על חדלות פירעון: נקבע כי הממונה אינו מוגדר כ"מדינה" לצורכי המצאת כתבי דין בהליכים אלו, ועל כן יש לפעול לפי תקנות חדלות פירעון (התשע"ט-2019) המחייבות המצאה ישירה.
- עיון מחדש בהחלטות: נדחתה טענת המבקש כי חילופי שופטים בערכאה הדיונית מצדיקים פתיחה מחדש של החלטות חלוטות, ללא שינוי נסיבות מהותי או טעות טכנית ברורה.
החלטת העליון מקבעת את המדרג שבין סכסוכים אזרחיים פרטיים לבין מעורבות רגולטורית של המדינה. השופטת רונן חתמה את ההחלטה בקביעה כי המבקש יוכל להעלות את השגותיו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיידרש לכך, תוך שהיא מציינת כי הבקשה נדחתה ללא צורך בקבלת תגובה מהצד שכנגד.