בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דן בבקשה דחופה לפי פקודת בזיון בית המשפט שהגישו רפ"ק רינת סבן, התנועה למען איכות השלטון וקבוצת ניצבים בדימוס. העתירה המקורית התקבלה כבר ביום 9.2.26, אז נקבע כי על השר לאשר את קידומה של סבן רטרואקטיבית מאפריל 2025. למרות דחיית בקשת השר לעיכוב ביצוע, הוא נמנע מלחתום על המינוי במשך למעלה מחודש, בטענה כי בכוונתו למצות את ההליכים הערעוריים. השופט דוד גדעוני מתח ביקורת על התנהלות השר והבהיר כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין באופן אוטומטי, ובוודאי שלא לאחר שבקשת העיכוב נדחתה. השופט הדגיש כי חובתו של שר בממשלה לכבד החלטות שיפוטיות היא "כפולה ומכופלת". עוד צוין כי השיהוי בקידום מעצים את החשש לפגיעה בעצמאות המשטרה וליצירת אפקט מרתיע על גורמי חקירה, נושאים שעמדו בלב פסק הדין המקורי. לוחות זמנים ומנגנון אכיפה בית המשפט קבע כי המונח "בלא דיחוי" שבו השתמש בפסק הדין המקורי אינו סובל עיכוב של חודש ימים. כדי להסיר כל ספק פרשני, נקצב לשר מועד אחרון לחתימה על המינוי: יום 23.3.26. השופט בחר בנתיב של "הוראה משלימה" המבטיחה את יישום פסק הדין גם ללא שיתוף פעולה מצד הדרג המדיני. קידום מכוח החלטה שיפוטית החידוש המרכזי בהחלטה הנוכחית הוא הקביעה כי ככל שהשר יתמיד בסירובו ולא יחתום על הקידום עד המועד הנקוב, הקידום לדרגת סנ"צ ישתכלל באופן אוטומטי מכוח ההחלטה השיפוטית עצמה. מנגנון זה נועד למנוע מצב שבו פסק הדין הופך ל"אות מתה" בשל הימנעות הרשות המבצעת מפעולה.