המערכה האזורית סביב אירן מתרחבת לשדה הכלכלי. מתקפות אירניות על מתקני הגז של קטר גרמו להשבתה של כ-17% מיכולת ייצוא הגז הטבעי הנוזלי שלה, עם השלכות שצפויות להימשך שנים, כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.
לפי דברי מנכ"ל חברת האנרגיה הממשלתית של קטר, סעד אל-כעבי, שני מתקני הנזלה מרכזיים ומתקן נוסף לעיבוד גז נפגעו בתקיפות, מה שמוציא משימוש כ-12.8 מיליון טונות של גז בשנה למשך תקופה של שלוש עד חמש שנים.
פגיעה ישירה בשרשרת האספקה
הנזק אינו נקודתי בלבד. קטר צפויה להכריז על "כוח עליון" בחוזים ארוכי טווח – צעד חריג שמאפשר לה להפסיק אספקה ללקוחות מרכזיים. בין הנפגעים: מדינות אירופה ואסיה, בהן איטליה, בלגיה,
קוריאה הדרומית וסין.
מדובר בחוזים אסטרטגיים שנבנו לאורך שנים, והפגיעה בהם צפויה לערער את יציבות האספקה לשווקים שכבר סובלים מתנודתיות מאז תחילת העימות האזורי.
נזק כלכלי כבד
ההערכה היא כי קטר תאבד הכנסות של כ-20 מיליארד דולר בשנה כתוצאה מהפגיעה. מעבר לכך, מתקנים שנבנו בעלות של כ-26 מיליארד דולר נפגעו – נתון שממחיש את עומק הפגיעה בתשתית האנרגיה.
גם מיזמי ההרחבה של שדה הגז הצפוני – אחד ממאגרי הגז הגדולים בעולם – נעצרו בשלב זה, עם עיכוב צפוי של יותר משנה.
השלכות רחבות מעבר לגז
הפגיעה חורגת בהרבה מתחום הגז הטבעי:
- גז פחמימני מעובה - ירידה של כ-13%
- נפטה וגופרית - ירידה של כ-6%
המשמעות היא פגיעה בשרשראות אספקה עולמיות – ממסעדות בהודו המשתמשות בגז לבישול, ועד תעשיית השבבים בקוריאה הדרומית התלויה בהליום.
פגיעה בתדמית וביציבות האזורית
לדברי כעבי, היקף הנזק "החזיר את האזור לאחור בעשור עד שניים" ופגע בתדמיתו כמרחב יציב להשקעות. הוא הדגיש כי מדובר בתקיפה חריגה במיוחד שבוצעה, לדבריו, על-ידי "מדינה מוסלמית אחות" במהלך חודש רמדאן.
ברקע הדברים עומדת תגובת אירן לתקיפות על תשתיות גז בשטחה, אך הפגיעה בקטר ממחישה עד כמה העימות כבר חורג מהממד הצבאי והופך למערכה כלכלית רחבת היקף.
שוק האנרגיה העולמי נכנס לטלטלה
ההשבתה של חלק משמעותי מאספקת הגז העולמית צפויה להפעיל לחץ מחודש על מחירי האנרגיה, במיוחד באירופה ובאסיה. עבור מדינות רבות, קטר הייתה ספק מרכזי ויציב, וכעת נוצר פער שקשה למלא בטווח הקצר.