האי חארג הפך בשנים האחרונות לאחד הסמלים הבולטים של נקודת התורפה הכלכלית של אירן - וכעת הוא שב למרכז השיח האסטרטגי בוושינגטון. מייג'ור גנרל בדימוס ג'יימס "ספיידר" מארקס הציג (20.3.26) בתוכנית "ארין ברנט בחזית" של רשת CNN ניתוח מפורט של האפשרות לשליחת כוחות קרקע אמריקנים לאירן, תוך פירוק מעשי של תרחיש כיבוש האי.
כבר בפתח הדיון הזכירה המגישה ארין ברנט כי
דונלד טראמפ "מדבר על האי חארג בשמו עוד מאז 1988" — והציבה את השאלה המרכזית: איך נראית בפועל השתלטות על האי.
מארקס השיב כי מדובר ביעד קטן יחסית — אך כזה שמרכז את מסוף ייצוא הנפט המרכזי של אירן. לדבריו: "האי חארג קרוב מאוד לקו החוף, אבל הוא המסוף העיקרי לכל ייצוא הנפט שיוצא מאירן".
מנוף לחץ - לא רק יעד צבאי
אחד החידושים המרכזיים בניתוח הוא ההבחנה בין כיבוש להשמדה. מארקס מדגיש כי התכלית אינה בהכרח הפעלה מחדש של המסוף, אלא החזקתו כקלף אסטרטגי.
"אני חושב שבעיקר מדובר כאן על מנוף לחץ", הוא אומר, ומבהיר כי עצם השליטה הפיזית בתשתית הקריטית עשויה לייצר השפעה כלכלית מיידית על טהרן.
עם זאת, הוא מזהיר כי גם אם היכולת הצבאית האירנית באזור נחלשה, "אנחנו לא יודעים מה אירן עשתה בזמן שחלף" - ומדגיש את חוסר הוודאות המודיעיני.
כך זה ייראה בשטח: אמטרקים ואוספריי
מארקס מפרט כיצד עשוי להיראות שלב ההשתלטות עצמו — ומכניס לדיון ממד טכני נדיר יחסית לשידור טלוויזיוני. לדבריו, הכוחות יפעלו באמצעות נגמ"שים אמפיביים ("אמטרקים") המסוגלים לנוע מהים אל החוף כשהם נושאים כ־20 נחתים בכל כלי.
לצדם יופעלו מטוסי אוספריי - כלי טיס בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית, המאפשרים להנחית עשרות לוחמים בכל נקודה, ללא צורך במסלול. "אתה יכול לצאת מסיפון של ספינה, לנחות בכל מקום, ואז לפרוק 30 עד 40 נחתים", תיאר.
השילוב בין יכולת ימית לאווירית מאפשר תנועה מהירה, אך מארקס מדגיש כי "תמיד יש אתגרים שקשורים להגעה לחוף" - במיוחד תחת איום לא ידוע.
השלב הקשה באמת: הגרעין
החלק המשמעותי ביותר בניתוח נוגע למה שקורה אחרי הכיבוש - ולא במהלכו. מארקס מזהיר כי האתגר המרכזי אינו ההשתלטות על האי, אלא ההתמודדות עם מתקנים רגישים, ובעיקר אתרי גרעין.
הוא מצביע על כך שקיימים "שלושה אתרי גרעין עיקריים", אך מדגיש כי בפועל ייתכן שהחומר המועשר מפוזר באתרים נוספים - מה שמסבך את התמונה.
כאן הוא מבצע השוואה ישירה לניסיון האמריקני בעירק, במסגרת משימת "ניצול אתרים רגישים". "אתה צריך לטהר את האתר, ואז יש את מה שמתחתיו... זה רדיואקטיבי או לא? זה אינרטי [לא פעיל, ע"י]?" הוא מסביר, ומדגיש כי מדובר במשימה שדורשת מומחים ייעודיים ולא רק כוחות לוחמים.
לקחי עירק: תהליך מייגע ומסוכן
לדבריו, הניסיון בעירק מלמד עד כמה מורכבת משימה כזו: "זה היה מייגע ומדוקדק". הכוחות נדרשו לעבור אתר אחר אתר, להציב מומחים בכל נקודה ולבחון כל ממצא — תהליך ארוך, מסוכן ורווי אי-ודאות.
המסקנה ברורה: פעולה קרקעית באירן אינה מסתיימת בהשתלטות על יעד — אלא עלולה להיגרר לשלב ממושך של טיפול בתשתיות רגישות, תחת איום מתמשך.