בפסק דין תקדימי וחריף שניתן היום (יום א', 22.03.26), מתח בית המשפט העליון ביקורת נוקבת על עיריית רמת גן בשל שימוש רשלני ובלתי מבוקר במערכות בינה מלאכותית. השופטים קבעו כי העירייה הסתמכה על "הזיות" טכנולוגיות - ציטוט חוקים שלא קיימים ופסקי דין מומצאים - הן בהחלטותיה המינהליות והן בכתבי הטענות שהגישה. הרכב השופטים, שכלל את המשנה לנשיא נעם סולברג, השופט עופר גרוסקופף והשופטת גילה כנפי-שטייניץ, דן בסוגיה במסגרת הליך עע"מ 63194-08-25. השופטים הטילו על העירייה הוצאות משפט חריגות בסך 30,000 ש"ח, תוך קביעת סטנדרט מחמיר לחובת ההגינות של הרשות בעידן הדיגיטלי ודחיית הניסיונות להצדיק הסתמכות עיוורת על תוצרי אלגוריתם.

• מסמך: פסק דין עע"מ 63194-08-25

ראשיתו של ההליך בערעור שהגיש נבו בן כהן, תלמיד חינוך מיוחד, באמצעות אביו ובא-כוחו עו"ד אלון סוקניק. האב ביקש מהעירייה, שיוצגה על-ידי עו"ד אוסנת הורנשטיין, לאשר הסעות מביתו למוסד הלימודים במסגרת הסדר הורות משותפת. העירייה דחתה את הבקשה בהסתמך על "חוזר מנכ"ל משרד החינוך" ופסקי דין מפורטים. אלא שבבדיקה התברר כי חוזר המנכ"ל אינו קיים, הציטוטים מומצאים, ופסקי הדין שאליהם הפנתה העירייה כלל אינם עוסקים בסוגיה המדוברת. המשנה לנשיא סולברג הגדיר את התנהלות העירייה כ"הפקרות" וקבע כי הרשות המינהלית אינה יכולה להתפרק משיקול דעתה לטובת אלגוריתם. השופט הדגיש כי חובת ההגינות המוגברת החלה על הרשות מחייבת אותה לוודא ולבקר כל תוצר של בינה מלאכותית לפני שהוא מופנה לאזרח. השופטת כנפי-שטייניץ הוסיפה כי הסתמכות עיוורת על כלי AI עלולה לעלות כדי "התפרקות פסולה מסמכות", שכן מרכז הכובד של קבלת ההחלטות עובר מהאדם למכונה ללא פיקוח מקצועי. השופטים הבהירו כי אין בכוונתם לעצור את הקידמה הטכנולוגית, אך הדגישו כי על המשפט להציב תמרור אזהרה ברור. טכנולוגיה נועדה לייעל את השירות לאזרח, לא להפוך לכלי לשרירות שלטונית המבוססת על בדותות דיגיטליות. פסק הדין קובע באופן חלוט כי האחריות על כל מסמך המוגש לבית המשפט מוטלת בלעדית על עורך הדין החתום עליו, ואין הוא יוצא ידי חובתו בהסתמכות על בינת מכונה או מתמחים.