האינטרנט באירן מתכווץ - אבל מתחת לפני השטח נבנית חלופה מחתרתית. על-רקע ניתוקים נרחבים של הרשת בעקבות הלחימה והמחאות, מתרחבת פעילות לא רשמית שמבקשת לעקוף את מגבלות המשטר באמצעות שירות הלווינים של סטארלינק (Starlink).
היוזמה אינה מגיעה מבפנים בלבד. לפי עדויות שנמסרו לסוכנות הידיעות Agence France-Presse, פעילים מארצות הברית וממדינות נוספות פועלים מזה כמה שנים להחדיר ציוד תקשורת מתקדם לאירן. המאמץ החל כבר בגל המחאה בעקבות מותה של מאשה אמיני, ומאז רק התרחב.
רשת מחתרתית חוצת גבולות
על-פי הנתונים שנמסרו, מאות מכשירים הועברו ישירות בידי ארגונים אזרחיים, לצד אלפי יחידות שנמכרו באמצעות רשתות לא רשמיות. פעילים רוכשים ציוד באירופה ובמדינות נוספות, ומעבירים אותו דרך מדינות שכנות או נתיבי הברחה.
גורמים המעורבים בפעילות מעריכים כי כיום פועלים באירן עשרות אלפי מכשירים - חלקם בבעלות פרטית וחלקם במסגרת רשתות שיתוף. עם זאת, אין נתון רשמי, והיקף השימוש בפועל אינו ברור.
המשטר האירני מצדו מגיב ביד קשה. שימוש בציוד כזה עלול להוביל למאסר, ובתקופה האחרונה דווח על חיפושים יזומים בבתים ובגגות בניסיון לאתר אנטנות לווין.
המחיר: חסם מרכזי
אף שמדובר בפתרון טכנולוגי מתקדם, בפועל מדובר בשירות יקר במיוחד. לפי העדויות, מחיר ציוד קצה הגיע בעבר לכ-1,000-800 דולר, אך זינק לאחרונה עד לכ-4,000 דולר. לכך מצטרפות עלויות שימוש שוטפות.
בנוסף, מגבלות פיננסיות מקשות עוד יותר: כרטיסי אשראי בינלאומיים אינם זמינים למשתמשים באירן, ולכן נדרשות דרכי תשלום עקיפות ולעיתים מסוכנות.
המשמעות ברורה - השירות נגיש בעיקר לשכבות חזקות או לקבוצות מאורגנות, ולא לציבור הרחב.
פתרון חלקי, לא מהפכה
למרות ההילה סביב "אינטרנט מהחלל", בפועל מדובר בפתרון מוגבל. אנטנה אחת יכולה אומנם לשרת מספר משתמשים, אך בשל העלויות והסיכונים - השימוש מצומצם.
הערכת הפעילים היא כי גם אם קיימים עשרות אלפי מכשירים, מדובר בטיפה בים במדינה של כ-90 מיליון תושבים.
במקביל, גם גורמים גיאו־פוליטיים משפיעים: שיבושי תעבורה במפרץ, ובמיוחד סביב מצר הורמוז, מקשים על אספקת הציוד ומעלים עוד יותר את המחירים.