שיעור העובדים הדרוזים בשירות המדינה נותר נמוך, אך יציב - ומותאם כמעט במדויק למשקלם באוכלוסייה. כך עולה ממסמך עדכני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת ח"כ עפיף עבד (הליכוד), המציג תמונת מצב מקיפה לשנת 2024. לפי הנתונים, הדרוזים מהווים 1.6% בלבד מעובדי שירות המדינה, נתון הדומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל. מדובר בכ-1,331 עובדים מתוך כ-84,740, ללא מערכת הביטחון. עם זאת, מאחורי המספרים עולה שאלה עקרונית: האם ייצוג “תואם אוכלוסייה” מספיק - כאשר היעד הרשמי שנקבע למגזר הערבי כולו עומד על 10%? אין יעד נפרד - והמשמעות מורכבת המסמך מזכיר כי החוק מחייב ייצוג הולם לבני החברה הערבית, הכוללת גם דרוזים וצ’רקסים, אך אינו קובע יעד ייעודי לכל תת-קבוצה. גם החלטת הממשלה משנת 2007 הגדירה יעד כללי של 10% - מבלי להבחין בין קבוצות. במילים אחרות, גם אם הדרוזים עומדים בשיעורם היחסי באוכלוסייה, אין כלי מדידה ברור שבוחן אם מצבם עומד ביעד מדיניות נפרד. המשמעות היא שהנתונים משקפים מצב קיים - אך לא בהכרח הצלחה או כישלון במדיניות ייצוג. פיזור תעסוקתי שונה מהחברה הערבית אחד הנתונים הבולטים במסמך נוגע לפיזור התעסוקתי: בניגוד לרוב העובדים מהחברה הערבית, שמתמקדים בעיקר במערכת הבריאות (כ-72%), העובדים הדרוזים מתפלגים באופן כמעט שווה בין משרדי הממשלה לבין מערכת הבריאות. התפלגות זו דומה דווקא לזו של כלל עובדי המדינה, ומצביעה על השתלבות רחבה יותר בתחומים מגוונים - ולא ריכוז בענף אחד בלבד. ומה לגבי הדרג הבכיר? בבחינת הדרגים, עולה תמונה מעורבת: שיעור הדרוזים בדרג הבכיר עומד על 1.3% - גבוה יותר משיעור זה בקרב כלל החברה הערבית (0.5%), אך עדיין נמוך מהממוצע הכללי בשירות המדינה (2.4%). כלומר, הדרוזים מצליחים להגיע לעמדות בכירות יותר ביחס למגזר הערבי, אך עדיין אינם משתלבים באופן מלא בשכבת הניהול העליונה. העדפה מתקנת - כלי מוגבל המסמך מצביע גם על השימוש במכרזים ייעודיים כאמצעי להעדפה מתקנת. בשנת 2024 פורסמו 189 מכרזים לאוכלוסייה הערבית, אך רק 11 דרוזים נבחרו במסגרתם. הנתון הזה מחדד את מגבלות הכלי: מצד אחד, הוא מאפשר פתיחת דלתות; מצד שני, ביקורות מצביעות על קשיים כמו אי־עמידה בתנאי סף או חשש של מועמדים מהתיוג הכרוך במכרזים ייעודיים. כאמור, הדרוזים אינם מודרים משירות המדינה - אך גם אינם נהנים מיעד מדיניות ברור שמכוון לשיפור מעמדם. התוצאה היא יציבות סטטיסטית, אך ללא מנגנון שידחוף לצמיחה משמעותית בייצוג ובהשפעה.