אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עדכן את תחזיות הצמיחה של המשק, ולפי שלושת תרחישי הלחימה החדשים, הצמיחה ב-2026 צפויה להסתכם ב-3.3% עד 3.8%. זאת, לעומת תחזית תקציב מקורית של 5.2%. במקביל, באוצר צופים כי בשנת 2027 תירשם התאוששות של המשק הישראלי, עם צמיחה של 5.3% עד 6.1%, לעומת 3.5% בתחזית התקציב המקורית.
ההערכה הראשונית של האוצר עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" והלחימה בלבנון דיברה על פגיעה מתונה של כ-0.4 נקודות אחוז בתוצר 2026, באופן שהוביל לעידכון תחזית הצמיחה השנתית מ-5.2% ל-4.8%. עם זאת, באוצר מציינים כי ההערכה ההיא התבססה על הנחת עבודה של לחימה קצרה, תרחיש שלא התממש, ולכן בוצע כעת עידכון נוסף והוא הביא בחשבון כמה תרחישים אפשריים להמשך הלחימה הכוללים אפשרות להימשכות המלחמה עד סוף הרבעון השני של השנה.
עוד מעריכים באוצר כי הרבעון הראשון של 2026 יסתיים בצמיחה שלילית של 9.5% במונחים שנתיים, שהם 2.5% במונחים רבעוניים. ההערכה הזו, לפי המסמך, נשענת על אינדיקטורים שוטפים לפעילות הכלכלית ועל ניסיון העבר, ובפרט על מבצע "עם כלביא".
במשרד האוצר מדגישים כי מניסיון אירועי עבר, המשק הישראלי יודע להתאושש במהירות יחסית מאירועים ביטחוניים קצרים ונקודתיים, אך כאשר מדובר בלחימה מתמשכת, היקף ההתאוששות מצטמצם והיא נפרסת על פני זמן ארוך יותר.
בהתאם לכך, תרחיש משולב א', שבו הלחימה מול אירן מסתיימת באמצע אפריל והלחימה בלבנון בסוף אפריל, מצביע על צמיחה של 3.8% ב-2026 ושל 5.3% ב-2027. תרחיש משולב ב', שבו הלחימה בלבנון נמשכת עד סוף הרבעון השני, מצביע על צמיחה של 3.5% ב-2026 ושל 5.7% ב-2027. בתרחיש המחמיר יותר, שבו הלחימה מול אירן מסתיימת רק בסוף אפריל והלחימה בלבנון נמשכת עד סוף הרבעון השני, תחזית הצמיחה ל-2026 יורדת ל-3.3%, בעוד שב-2027 היא עולה ל-6.1%.
המסמך גם מציג השוואה לעידכון התקציב מתחילת מרס 2026, שבו הונח תרחיש קצר מאוד של לחימה בשתי הזירות עד מרס 2026. לפי הטבלה, בתרחיש הזה הוערכה הצמיחה ב-2026 ב-3.5% וב-2027 ב-4.8%.
המשמעות המרכזית של העידכון היא שהפגיעה בפעילות הכלכלית של ישראל ב-2026 צפויה להיות עמוקה יותר מכפי שהוערך בתחילת הלחימה, אך מנגד, חלק מהפגיעה עשוי להתגלגל לשנת 2027 בדמות צמיחה מהירה יותר לאחר סיום האירועים.