במוקד: הנשיא עמית, השופט ברוזה
דוח נציב תלונות הציבור על שופטים מקדיש פרקים נרחבים לשתי פרשות עקרוניות שעמדו במרכז השיח הציבורי והמשפטי. הנציב בחר לפרסם את ההחלטות במלואן כנספח לדוח, בשל חשיבותן להתוויית נורמות אתיות בקרב הדרג השיפוטי הבכיר ביותר:
פרשת נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית: הנציבות בחנה תלונות הנוגעות להתנהלותו של השופט עמית בפרשות בעלות הד ציבורי נרחב, המעלות שאלות לגבי גבולות הביקורת השיפוטית ותפיסת התפקיד של שופטי הערכאה העליונה. הביקורת התמקדה באופן שבו התקבלו החלטות במצבים המשיקים לנושאים המצויים במחלוקת ציבורית עזה. הנציב הדגיש בהחלטתו כי על שופטי העליון מוטלת חובה כפולה ומכופלת לשמור על ניטרליות מוחלטת, וכי כל סטייה מהתנהלות פרוצדורלית תקינה עלולה להתפרש כהטיה, דבר הפוגע אנושות באמון הציבור במוסד הנשיאות ובבית המשפט העליון כולו.
פרשת השופט יואל ברוזה מבית המשפט המחוזי: במוקד הביקורת נגד השופט ברוזה עמדה סוגיית ניגוד העניינים ואי-מתן גילוי נאות בזמן אמת. הנציב מצא ליקויים משמעותיים בכך שהשופט לא הצהיר על זיקות או קשרים רלוונטיים שהיה בהם כדי להשפיע על מראית פני הצדק בניהול ההליך. קולה קבע באופן נחרץ כי שופט אינו יכול להסתפק בתחושתו הסובייקטיבית כי "אין לו משוא פנים", אלא עליו לפעול בשקיפות אובייקטיבית מלאה מול בעלי הדין. ההחלטה בעניין ברוזה הוגדרה כ"תמרור אזהרה" לכלל השופטים בנושא חובת ההצהרה המוקדמת.
התפיסה הנורמטיבית של הנציב קולה: דרך שתי הפרשות הללו, הטמיעה הנציבות גישה מחמירה לפיה חובת הגילוי הנאות היא מוחלטת. הנציב הבהיר כי שקיפות בשלב מוקדם, גם במצבים שבהם אין
ניגוד עניינים מהותי הפוסל את השופט מלשבת בדין, היא הדרך היחידה למנוע תחושות ניכור ופגיעה בלגיטימציה של ההכרעה השיפוטית.
השלכות מערכתיות: הנציב ציין כי החלטות אלו חורגות מעניינם הפרטני של עמית וברוזה ונועדו לעצב את "תפיסת עולמה העדכנית של הנציבות". בעקבות הממצאים, פורסמה חוות דעת עקרונית באתר הנציבות המבהירה אמות מידה כלליות לכלל השופטים והדיינים בישראל, תוך דרישה להקפדה יתרה על מראית פני הצדק, במיוחד בתיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה או זיקות עסקיות מורכבות.
נגישות המידע לציבור: בשל החשיבות המוסדית, הוחלט כי המסמכים המלאים של שתי ההחלטות וחוות הדעת יונגשו לכל דורש באתר הנציבות. הנציב רואה בפרסום זה חלק מתהליך הריפוי והגברת השקיפות הנדרשים כדי לשקם את האמון שנפגע בתקופה שבה נותרה המערכת ללא פיקוח אפקטיבי.
הנציבות סיכמה כי המקרים של עמית וברוזה מדגימים את הצורך בביקורת חיצונית עצמאית, שאינה נרתעת מלבחון גם את הדרגים הבכירים ביותר. הביקורת העניינית והמקצועית בפרשות אלו נועדה לחזק את המערכת ולא להטיל בה דופי, מתוך הבנה שחוסנה של מערכת המשפט נשען על יכולתה לבצע בקרה פנימית וחיצונית נוקבת.