האגודה לזכויות האזרח בישראל הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לביטול חוק עונש מוות למחבלים ולהשהיית החלתו עד להכרעה סופית (יום ג', 31.03.26). העתירה הוגשה על-רקע תחולתו המיידית של החוק והפגיעות הקשות בזכויות אדם שייגרמו לטענת האגודה מהפעלתו, ובהן הפגיעה בזכות לחיים, לכבוד ולשוויון. לדברי האגודה, מדובר בחוק מהחריגים והקיצוניים בספר החוקים הישראלי, המטיל את העונש החמור ביותר ומייחד אותו לפלשתינים בלבד. בעתירה נטען כי הכנסת לא הייתה מוסמכת לחוקק את החוק מלכתחילה, וכי הוא יוצר יחס הפוך בין חומרת העונש הבלתי הפיך לבין הקלות שבה ניתן להטילו על נאשמים. בעתירה נטען כי מנסחי החוק פעלו במטרה לייצר הסדר משפטי המפלה בין הדין הצבאי לדין הישראלי, תוך יצירת פרוצדורה מחמירה שנועדה לוודא שפלשתינים תושבי הגדה לא יזכו להגנות הקיימות בבתי המשפט האזרחיים. עוד נטען כי יסודות העבירה נוסחו כך שלא יחולו על יהודים, וכי נקבעה הוצאה להורג בתלייה תוך 90 יום בלבד מגזר הדין תוך שלילת זכות החנינה. האגודה, המיוצגת על-ידי עורכי הדין אלזה בונייה, ניצן אילני ועודד פלר, טוענת כי החוק אינו הולם ערכים של מדינה דמוקרטית ונועד להכשיר נקמה וגזענות. לטענתם, מערכת משפטית שאינה חסינה מטעויות עלולה להוביל להוצאה להורג של חפים מפשע, במיוחד כשהנאשם מופשט מרוב ההגנות המשפטיות הנחוצות לו. האגודה לזכויות האזרח סיכמה בעתירתה כי הנזק מהחוק הוא גם חברתי ומוסרי, שכן הוא מחנך לאלימות ולזלזול בקדושת החיים. להערכת משפטנים, ההכרעה בתיק צפויה להיות אחת הדרמטיות בתולדות המשפט החוקתי בישראל, כאשר המדינה תידרש להגן על תכליות החוק אל מול הביקורת על פגיעה בזכויות יסוד ועל האפליה המובנית בו לטענת העותרים. במסגרת ההליך, הורה בית המשפט העליון לממשלה ולכנסת להגיש את תגובתן לבקשה לצו ביניים עד לתאריך 24.05.26. עם זאת, נכון לשלב זה לא ניתן צו ארעי, ומשמעות הדבר היא כי מבחינה חוקית ניתן להתחיל ביישומו של החוק ובהוצאה להורג של מחבלים עליהם נגזר העונש.