היקף הטבות המס של מדינת ישראל בשנת 2025 מוערך בכ-93.9 מיליארד שקל, סכום השווה לכ-18 אחוזים מהכנסות המדינה ממסים ולכ-4.5 אחוזי תוצר. הנתונים, שגובשו על ידי אגף הכלכלן הראשי, מצביעים על כך שמדובר בהיקף שאינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך כזה שמעלה שאלות בנוגע ליעילותן של רבות מההטבות ולצורך בצמצומן. עיקר ההטבות, בהיקף של כ-79 מיליארד שקל, ניתנות במסגרת מס הכנסה ומסי נדל"ן. מתוך סכום זה, כ-33 מיליארד שקל מופנים לחיסכון ולשוק ההון, ובראשם הטבות לפנסיה ולקרנות השתלמות. בנוסף, כ-15 מיליארד שקל ניתנים כהטבות במסים עקיפים ובאגרות, כאשר כ-9 מיליארד שקל מתוכם מיוחסים לפטור ממע"מ, בעיקר על פירות וירקות. לצד הטבות אלה קיימות גם הטבות משמעותיות שאינן נכללות במניין הצר של הטבות המס, ובהן הקלות בתשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בגין הפקדות לפנסיה ולקרנות השתלמות, בהיקף מוערך של כ-6.7 מיליארד שקל וכ-3.1 מיליארד שקל בהתאמה, וכן הטבות בארנונה של הרשויות המקומיות בהיקף של כ-7.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים רכיבים אלה, היקף הטבות המס של הממשלה הרחבה בשנת 2025 נאמד בכ-111 מיליארד שקל. המסמך מדגיש כי כ-80% מכלל עלות הטבות המס מרוכזים בעשר הטבות בלבד, שכל אחת מהן עולה יותר מ-2.5 מיליארד שקל בשנה. עלותן הכוללת של הטבות אלו עומדת על כ-75 מיליארד שקל. הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה (25.1 מיליארד שקל). ההטבה השנייה בגודלה היא נקודות הזיכוי להורים בגין ילדים (13.7 מיליארד שקל) - הטבה שהתרחבה החל משנת 2012 כך שערכה במונחי תוצר הוכפל פי 5 משנת 2011 ועד שנת 2024. ההטבה השלישית בגודלה ניתנת לקרנות השתלמות (7.6 מיליארד שקל). בהשוואה בינלאומית, היקף הטבות המס בישראל נמוך בכ-0.3 אחוזי תוצר מהממוצע במדינות ה-OECD. עם זאת, במסמך מצוין כי קיימת הצדקה לצמצום הטבות שאינן יעילות בהשגת יעדיהן, ולהעדפת הפחתת מס רוחבית או תמיכה תקציבית ממוקדת. בין היתר מצוינים פטורים ממע"מ שנמצאו כלא יעילים, הטבות מס ליישובים שאינן משיגות את מטרת עידוד ההגירה הפנימית, וכן הטבות רגרסיביות בתחום החיסכון הפנסיוני וקרנות ההשתלמות, שמרביתן מיטיבות בעיקר עם אוכלוסיות בעלות הכנסה גבוהה.