X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  ספרים
האנשים בעולם האחר דומים מאוד לאנשים בעולם שלנו, אבל הם קצת שונים. גליה ואריאל - משני העולמות - לומדות להכיר ולכבד את האחר והשונה
▪  ▪  ▪

שני ספרים בסדרת חברות מעולם אחר, מאת יבשם עזגד, בהוצאת צמרת, מעצימים ילדות וממחישים להן ולסביבתן שכדורגל, תוכנות מחשב, חלליות והרפתקאות, הם חלק בלתי נפרד מעולמן ומחייהן של ילדות.
גליה ואריאל הן ילדות תאומות שגרות בתל אביב.
אריאל וגליה הן ילדות גדולות יותר, שגרות בעולם האחר, שנמצא בקצה הגלקסיה, מתחת לשמש הירוקה.
כך מתחיל הספר הראשון בסדרה, "גליה ואריאל משני העולמות". האנשים בעולם האחר דומים מאוד לאנשים בעולם שלנו, אבל הם קצת שונים. גליה ואריאל - משני העולמות - לומדות להכיר ולכבד את האחר והשונה. ההרפתקאות שעוברות עליהן, ביחד ולחוד, מובילות אותן להבנה שלכל אחד ולכל אחת מגיעה הזדמנות. אבל יש גם מי שאינם רואים בעין יפה את העובדה שהן משחקות עם "יצורים מוזרים"...
בספר מתבררות עוד כמה שאלות:
איזה תפקיד סודי ממלאים זנבותיהם של אנשי העולם האחר?
למה תמיד טוב שיש בכיס אבקת כוכבים?
ואיפה אפשר למצוא את הגלידה הכי טעימה ביקום?
יחד איתו יוצא לאור הספר השני בסדרה, "קו הישה" (ים-שמים). בספר זה נוספות לחבורה חברות חדשות ומפתיעות, ומתבררות תעלומות חדשות:
מה באמת קורה במקום שבו השמים נושקים לים?
מה הקשר בין סוסונת ים, לאילה ורודה ולקוסמת בעלת מצנח?
מהו חור תולעת ואיך מדלגים באמצעותו מיקום אחד ליקום מקביל?
ספרי הסדרה נכתבו בידי יבשם עזגד ונכדותיו, אריאל, גליה ועלמה טרומר. הסיפורים נבנו בדרך של סיעור מוחות, דיון, בחינת חלופות - וקבלת החלטות משותפת.
שני הספרים מלווים באיורים מרהיבים, מעשי ידיהם של יובל רוביצ'ק ואלית אבני-שרון.


פרק מתוך הספר גליה ואריאל משני העולמות
גַּלְיָה מְעֻלָּה בְּכַדּוּרֶגֶל
▪  ▪  ▪

בֵּינְתַיִם, בָּעוֹלָם שֶׁלָּנוּ, גַּלְיָה וַאֲרִיאֵל הַקְּטַנּוֹת יָצְאוּ עִם אֲחוֹתָן הַפָּעוֹטָה עַלְמָה וְעִם אִמָּא לְשַׂחֵק מְעַט בַּגַּן הַצִּבּוּרִי שֶׁלְּיַד הַבַּיִת. אֲרִיאֵל טִפְּסָה עַל הַחֲבָלִים, וְגַלְיָה הִתְבּוֹנְנָה בִּקְבוּצָה שֶׁל יְלָדִים גְּדוֹלִים שֶׁשִּׂחֲקוּ בְּכַדּוּרֶגֶל.
גַּלְיָה רָצְתָה מְאֹד לְהִצְטָרֵף לַמִּשְׂחָק, אֲבָל הִתְבַּיְּשָׁה לְבַקֵּשׁ. הַהִזְדַּמְּנוּת הִגִּיעָה כְּשֶׁהַכַּדּוּר הִתְגַּלְגֵּל לְכִוּוּנָהּ. גַּלְיָה נָגְעָה בַּכַּדּוּר בְּרַגְלָהּ וְגִלְגְּלָה אוֹתוֹ מְעַט. אֵיזֶה כֵּיף. הִיא נָשְׁמָה עָמֹק, לָקְחָה תְּנוּפָה קַלָּה לְאָחוֹר, כִּוְּנָה הֵיטֵב – וּבָעֲטָה בַּכַּדּוּר – שֶׁעָף וְנָחַת בְּדִיּוּק לְרַגְלָיו שֶׁל הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל. הִיא לֹא חָשְׁבָה פַּעֲמַיִם, וְרָצָה בְּעִקְבוֹת הַכַּדּוּר יַחַד עִם כָּל הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים.
  • תִּרְאוּ אֶת זֹאת, אָמַר אֶחָד מֵהֶם. מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה?
  • יַלְדָּה רוֹצָה לְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל, אָמַר שֵׁנִי, וְכָל הַיְּלָדִים צָחֲקוּ.
  • כַּדּוּרֶגֶל, אָמַר הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל, זֶה לֹא בִּשְׁבִיל קְטַנִּים, וְלֹא בִּשְׁבִיל יְלָדוֹת. שְׁבִי בַּצָּד וְתִסְתַּכְּלִי אִם אַתְּ רוֹצָהּ.
גַּלְיָה הָיְתָה עֲצוּבָה מְאֹד. זֶה לֹא הוֹגֵן, הִיא חָשְׁבָה, וּבְעֵינֶיהָ
נָצְצוּ דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁקוּפוֹת. וְאָז הִיא שָׁמְעָה:
  • פְּסְסְסְסְסְט. יַלְדָּה...
מִישֶׁהוּ לָחַשׁ לָהּ. הִיא הִתְבּוֹנְנָה מִסָּבִיב, וְלֹא רָאֲתָה שׁוּם דָּבָר.
  • פְּסְסְסְסְט. כָּאן.
גַּלְיָה הִתְבּוֹנְנָה הֵיטֵב מִסָּבִיב, וְרָאֲתָה מַשֶּׁהוּ זָז מֵאֲחוֹרֵי עֵץ הַתּוּת הַגָּדוֹל. הִיא הִקִּיפָה אֶת הַגֶּזַע – וְאָז רָאֲתָה אוֹתָן. שְׁתֵּי יְלָדוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁכְּאִלּוּ שִׁנּוּ אֶת צֶבַע עוֹרָן, וְהוֹפִיעוּ מִתּוֹךְ גֶּזַע הָעֵץ. הֵן הָיוּ אֲפִלּוּ יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת מֵהַיְּלָדִים שֶׁשִּׂחֲקוּ בְּכַדּוּרֶגֶל. עִם בְּגָדִים נוֹצְצִים, כְּשֶׁמִּתַּחַת לִזְרוֹעָן קְסָדוֹת שְׁקוּפוֹת עִם פַּסִּים סְגֻלִּים. הֵן הָיוּ... הֵן הָיוּ... אֲחֵרוֹת. גַּלְיָה עָמְדָה בְּשֶׁקֶט וְהִתְבּוֹנְנָה בָּהֶן.
הָיוּ לָהֶן שְׁתֵּי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת בִּמְיֻחָד, שְׁתֵּי אָזְנַיִם (קְצָת מְחֻדָּדוֹת), שְׁתֵּי יָדַיִם (וּבְכָל אַחַת – שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וַאֲגוּדָל אֶחָד), שְׁתֵּי רַגְלַיִם, אַף אֶחָד (רָגִיל לְגַמְרֵי), פֶּה אֶחָד, וְ... זָנָב...
  • אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ? שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה הָאַחֶרֶת הַגְּבוֹהָה.
  • גַּלְיָה, אָמְרָה גַּלְיָה.
  • אָה, אָמְרָה גַּלְיָה הַגְּדוֹלָה. גַּם אֲנִי גַּלְיָה. וְזֹאת חֲבֶרְתִּי הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אֲרִיאֵל.
  • לַאֲחוֹתִי הַתְּאוֹמָה קוֹרְאִים אֲרִיאֵל, אָמְרָה גַּלְיָה.
  • אֲנַחְנוּ מֵהָעוֹלָם שֶׁמִּתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ הַיְּרֻקָּה, אָמְרָה אֲרִיאֵל הַגְּדוֹלָה. טַסְנוּ עִם הַחֲלָלִית שֶׁלָּנוּ לְסַיֵּר בַּיְּקוּם, וְאָז הַזְּנָבוֹת שֶׁלָּנוּ עִקְצְצוּ, וְהִרְגַּשְׁנוּ שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ מְאֹד מְאֹד עָצוּב, אָז נָחַתְנוּ כָּאן לִרְאוֹת מָה הָעִנְיָנִים.
  • מָה הָעִנְיָנִים, גַּלְיָה? אָמְרָה גַּלְיָה הַגְּדוֹלָה. אֲנִי רוֹאָה שֶׁבָּכִית.
  • רָצִיתִי לְשַׂחֵק עִם הַיְּלָדִים כַּדּוּרֶגֶל, אֲבָל הֵם לֹא הִרְשׁוּ לִי וְאָמְרוּ שֶׁזֶּה מִשְׂחָק לִילָדִים וְלֹא לִילָדוֹת, אָמְרָה גַּלְיָה.
  • אֵיזֶה שְׁטֻיּוֹת, אָמְרָה אֲרִיאֵל הַגְּדוֹלָה.
  • אֶצְלֵנוּ אֵין דָּבָר כָּזֶה שֶׁלֹּא נוֹתְנִים לְמִישֶׁהוּ לְשַׂחֵק רַק בִּגְלַל שֶׁהוּא קָטָן, אוֹ יַלְדָּה, אָמְרָה גַּלְיָה הַגְּדוֹלָה. אֶצְלֵנוּ לֹא מַפְלִים לָרָעָה אַף אֶחָד וּמִתְיַחֲסִים יָפֶה אֲפִלּוּ לִיצוּרִים מֵעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים.
גַּלְיָה הַגְּדוֹלָה הָלְכָה לַחֲלָלִית הַקְּטַנָּה שֶׁחָנְתָה בְּסָמוּךְ, וְחָזְרָה עִם כַּדּוּר קָטָן. הִיא הַקְּפִיצָה אוֹתוֹ עַל הָרֶגֶל.
גַּלְיָה הַקְּטַנָּה הָיְתָה מֻקְסֶמֶת. שְׁתֵּי הַיְּלָדוֹת הַגְּדוֹלוֹת הֵחֵלּוּ לְלַמֵּד אוֹתָהּ אֵיךְ לְהַקְפִּיץ כַּדּוּר, אֵיךְ לְגַלְגֵּל לְאָחוֹר בְּרֶגֶל יָמִין, וְלִמְשֹׁךְ אֶת הַכַּדּוּר מִסָּבִיב, בְּרֶגֶל שְׂמֹאל. אֵיךְ לִבְעֹט וּלְכַוֵּן. גַּלְיָה הַקְּטַנָּה לָמְדָה בִּמְהִירוּת.
  • אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָעִנְיָן כָּאן מְסֻדָּר, אָמְרָה אֲרִיאֵל הַגְּדוֹלָה.
  • עַכְשָׁו לְכִי לְשַׂחֵק עִם הַיְּלָדִים, אָמְרָה גַּלְיָה הַגְּדוֹלָה. תַרְאִי לָהֶם מָה אַתְּ יוֹדַעַת. אַתְּ יְכוֹלָה. אַתְּ מְעֻלָּה בְּכַדּוּרֶגֶל.
הֵן הִסְתַּכְּלוּ בִּשְׁעוֹנֵי הֶחָלָל שֶׁלָּהֶן, נוֹפְפוּ לְשָׁלוֹם, רָצוּ לַחֲלָלִית הַקְּטַנָּה, הִמְרִיאוּ וְנֶעֶלְמוּ.
הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים עֲדַיִן הִתְרוֹצְצוּ אַחֲרֵי הַכַּדּוּר. גַּלְיָה הִתְבּוֹנְנָה בָּהֶם בְּרִכּוּז, וּכְשֶׁמָּצְאָה אֶת הָרֶגַע הַמַּתְאִים בַּמִּשְׂחָק, רָצָה, עָצְרָה אֶת הַכַּדּוּר בְּרֶגֶל יָמִין כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָהּ, הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת לְרֶגֶל שְׂמֹאל, גִּלְגְּלָה לְאָחוֹר, הִסְתּוֹבְבָה, וְרָצָה עִם הַכַּדּוּר, כְּשֶׁהִיא חוֹלֶפֶת לְצַד הַיְּלָדִים הַנִּדְהָמִים, כִּדְרְרָה בִּמְהִירוּת וּבָעֲטָה הַיְשֵׁר לְתוֹךְ הַשַּׁעַר. הַשּׁוֹעֵר הֶהָמוּם נִסָּה לַעֲצֹר אֶת הַכַּדּוּר, אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ.
  • שַׁעַר! צָהֳלָה גַּלְיָה. שַׁעַר!
  • לֹא רַע, יַלְדָּה. אָמַר הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל. אֵיפֹה לָמַדְתְּ אֶת זֶה? אוּלַי נִתֵּן לָךְ לְשַׂחֵק אִתָּנוּ קְצָת.
  • טוֹב. נִתֵּן גַּם לָהּ לְנַסּוֹת.
אֲרִיאֵל יָרְדָה מִסֻּלָּם הַחֲבָלִים וְהִצְטָרְפָה לַחֲבוּרַת הַיְּלָדִים. הַתְּאוֹמוֹת הִתְמַסְּרוּ בִּמְהִירוּת. אֲרִיאֵל רָצָה מַהֵר יוֹתֵר מֵרֹב הַיְּלָדִים, קָלְטָה מְסִירוֹת שֶׁל גַּלְיָה, וּשְׁתֵּיהֶן הִבְקִיעוּ שְׁעָרִים. הַמִּשְׂחָק נִמְשַׁךְ עַד שֶׁאִמָּא קָרְאָה לָהֶן הַבַּיְתָה.
אַחֲרֵי אֲרוּחַת הָעֶרֶב וְהַמִּקְלָחוֹת, וְאַחֲרֵי שֶׁאִמָּא חִבְּקָה אוֹתָן וְאָמְרָה לָהֶן לַיְלָה טוֹב, לָחֲשָׁה אֲרִיאֵל לְגַלְיָה:
  • גַּלְיָה, אַתְּ מַמָּשׁ מְעֻלָּה בְּכַדּוּרֶגֶל.
גַּלְיָה עָשְׂתָה אֶת עַצְמָהּ יְשֵׁנָה, אֲבָל בַּלֵּב הִיא הִרְגִּישָׁה מַשֶּׁהוּ חַם וְנָעִים. הִיא הוֹצִיאָה יָד מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, פָּגְשָׁה אֶת יָדָהּ שֶׁל אֲרִיאֵל, וּשְׁתֵּיהֶן נִרְדְּמוּ כְּשֶׁהֵן מַחְזִיקוֹת יָדַיִם.


פרק מתוך הספר קו הישה

בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁכָּל סוּסוֹנֵי הַיָּם הִשְׁתּוֹבְבוּ בֵּין הָאַלְמֻגִּים, הֵחֵלָּה סוּסֹנֶת הַיָּם קוֹנֶת לָצוּף וְלִשְׂחוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה. הִיא עָלְתָה וְעָלְתָה וְעָלְתָה וְעָלְתָה, עַד שֶׁכְּבָר לֹא רָאֲתָה לְמַטָּה אֶת סוּסוֹנֵי הַיָּם, אֶת הָאַלְמֻגִּים וְאֶת הַסְּלָעִים שֶׁהִסְתִּירוּ אֶת בֵּיתָהּ. נִצְנוּצֵי הָאוֹר שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁפָּגְעוּ בַּגַּלִּים מַמָּשׁ סִנְוְרוּ אוֹתָהּ, אֲבָל הִיא הִמְשִׁיכָה לִשְׂחוֹת בְּאֹמֶץ כְּלַפֵּי מַעְלָה.
בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׁקְעָה הָאַיָּלָה סְגֻלָּה בְּשִׂיחַת נִימוּסִין אֲרֻכָּה מְאֹד וּמְשַׁעֲמֶמֶת מְאֹד עִם הַנָּמֵר הַגָּדוֹל שֶׁכָּל חַיּוֹת הַיַּעַר פָּחֲדוּ מִפָּנָיו. הָאַיָּלָה הַקְּטַנָּה הַוְּרֻדָּה, יוּשְׁקָה, הַמְּשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ, עַד שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי עִקּוּל הַדֶּרֶךְ כְּבָר לֹא רָאֲתָה אֶת אִמָּהּ. הִיא הֶחְלִיטָה לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמָהּ וּפָתְחָה בִּדְהָרָה קַלָּה לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל, בַּדֶּרֶךְ אֶל קְצֵה הַיַּעַר.
קְצָת לִפְנֵי אוֹ מְעַט אַחֲרֵי הַזְּמַן הַזֶּה הַיַּלְדָּה הַקּוֹסֶמֶת מוּצְ'קָה הִקְסִימָה לְעַצְמָהּ מַצְנֵחַ וְהֵחֵלָּה לִצְנֹחַ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לְמַטָּה, אֶל מִתַּחַת לָעֲנָנִים.
הָאַיָּלָה הַוְּרֻדָּה יוּשְׁקָה הוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁהּ מֵעֵבֶר לָעֵץ הָאַחֲרוֹן בַּיַּעַר וְנִדְהֲמָה לְגַלּוֹת מִשְׁטָח גָּדוֹל וְכָחֹל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִין קְמָטִים מְשֻׁנִּים שֶׁכָּל הַזְּמַן מִסְתַּעֲרִים עַל הָאֲדָמָה בִּנְהָמָה מַפְחִידָה.
סוּסֹנֶת הַיָּם קוֹנֶת הֵרִימָה רֹאשׁ מֵעַל לִפְנֵי הַמַּיִם וְרָאֲתָה מִשְׁטָח גָּדוֹל וְכָחֹל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִין גַּלִּים־קְמָטִים שֶׁמִּתְנוֹצְצִים בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.
הַקּוֹסֶמֶת הַטּוֹבָה מוּצְ'קָה עָצְרָה אֶת הַמַּצְנֵחַ שֶׁלָּהּ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁרַגְלֶיהָ הָיוּ עֲלוּלוֹת לִפְגֹּעַ בַּקַּרְקַע. הִיא עוֹפְפָה לָהּ כָּךְ, בְּגֹבַהּ נָמוּךְ, וְכָךְ מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ בְּדִיּוּק מוּל פָּנֶיהָ שֶׁל הָאַיָּלָה הַוְּרֻדָּה יוּשְׁקָה.
אֲנִי יוּשְׁקָה, אָמְרָה יוּשְׁקָה.
אֲנִי מוּצְ'קָה, אָמְרָה מוּצְ'קָה.
מָה זֶה הַקַּו הַזֶּה בַּמֶּרְחָק שֶׁבּוֹ נִפְגָּשׁ הַמִּשְׁטָח הַכָּחֹל עִם הַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים? שָׁאֲלָה יוּשְׁקָה.
לֹא רָחוֹק מִשָּׁם, קוֹנֶת, שֶׁהִתְבּוֹנְנָה גַּם הִיא בְּאוֹתוֹ כִּוּוּן, חָשְׁבָה עַל אוֹתָם דְּבָרִים בְּדִיּוּק: מָה זֶה הַקַּו הַזֶּה בַּמֶּרְחָק שֶׁבּוֹ נִפְגָּשׁ הַיָּם, שֶׁהִיא מַכִּירָה הֵיטֵב, עִם הַמִּשְׁטָח הַכָּחֹל שֶׁבְּתוֹכוֹ שָׁטִים לָהֶם כְּתָמִים לְבָנִים?
אָה, זֶה? אָמְרָה מוּצְ'קָה. זֶה קַו הַיָּשָׁה. כְּלוֹמַר שָׁם הַיָּם נִפְגָּשׁ עִם הַשָּׁמַיִם. לָכֵן הוּא נִקְרָא יָשָׁה. אֲנִי מְשַׂחֶקֶת שָׁם עִם הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי כָּל הַזְּמַן.
אָה... אָמְרָה יוּשְׁקָה.
אָה... חָשְׁבָה קוֹנֶת.
אֵיךְ אֲנִי מַגִּיעָה לְשָׁם? שָׁאֲלָה יוּשְׁקָה.
אֲנִי מַתְחִילָה לִשְׂחוֹת לְשָׁם, חָשְׁבָה קוֹנֶת, וְהִתְחִילָה לַחְתֹּר בְּכֹחַ.
זֶה מְאֹד פָּשׁוּט, אָמְרָה מוּצְ'קָה ליוּשְׁקָה. אַתְּ מְדַמְיֶנֶת שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לִדְהֹר בָּאֲוִיר, וְאָז תִּרְאִי שֶׁאַתְּ בֶּאֱמֶת יְכוֹלָה, וּפָשׁוּט תִּדְהֲרִי לָךְ לְשָׁם. כָּל יֶלֶד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.
יוּשְׁקָה נִסְּתָה וְנִסְּתָה וְנִסְּתָה, וְהִפְעִילָה אֶת הַדִּמְיוֹן בְּכָל הַכֹּחַ, אֲבָל רַק כְּשֶׁעָצְמָה עֵינַיִם וְנִסְּתָה לַחְשֹׁב אֵיךְ מַרְגִּישִׁים כַּאֲשֶׁר דּוֹהֲרִים בָּאֲוִיר, הִרְגִּישָׁה פִּתְאוֹם שֶׁהִיא מִתְרוֹמֶמֶת מֵעַל לִפְנֵי הָאֲדָמָה. הִיא הֵחֵלָּה לָלֶכֶת בִּזְהִירוּת, וְרָאֲתָה שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת הוֹלֶכֶת בָּאֲוִיר. וְאָז פָּתְחָה בִּדְהָרָה קַלָּה, בַּדֶּרֶךְ אֶל קַו הַיָּשָׁה.
יוּשְׁקָה חָשְׁבָה שֶׁהִיא תַּגִּיעַ לְבַדָּהּ לְקַו הַיָּשָׁה, אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעָה לְשָׁם רָאֲתָה שֶׁבֵּין הַגַּלִּים שׂוֹחָה לָהּ סוּסֹנֶת יָם קְטַנָּה. וּמֵעֲלֵיהֶן, עִם הַמַּצְנֵחַ הַמְּיֻחָד, עוֹפְפָה לָהּ מוּצְ'קָה הַקּוֹסֶמֶת הַטּוֹבָה הַקְּטַנָּה.
אֲנִי יוּשְׁקָה, אָמְרָה יוּשְׁקָה.
אֲנִי קוֹנֶת, אָמְרָה קוֹנֶת.
אֲנִי מוּצְ'קָה, אָמְרָה מוּצְ'קָה. וּמָה שֶׁלֹּא סִפַּרְתִּי לָכֵן זֶה שֶׁמִּקַּו הַיָּשָׁה אֶפְשָׁר לִקְפֹּץ, בִּקְפִיצַת דִּמְיוֹן קַלָּה, וּלְהַגִּיעַ אֶל הַכּוֹכָבִים. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי עוֹשָׂה אֶת זֶה. כָּךְ הֵם חוֹזְרִים הַבַּיְתָה מִדֵּי יוֹם, אַחֲרֵי עֲבוֹדַת הַקְּסָמִים שֶׁלָּהֶם.
כּוֹכָבִים... אָמְרָה יוּשְׁקָה וְשָׁקְעָה בְּמַחְשָׁבָה עֲמֻקָּה.
כּוֹכָבִים... חָשְבָה קוֹנֶת וְתָהֲתָה מָה בְּדִיּוּק יֵשׁ בָּהֶם, בַּכּוֹכָבִים...
אֲנִי רוֹצָה לִדְהֹר אֶל הַכּוֹכָבִים, אָמְרָה יוּשְׁקָה.
אֲנִי רוֹצָה לִשְׂחוֹת לַכּוֹכָבִים, אָמְרָה קוֹנֶת.
אֲנִי כְּבָר עָפָה לַכּוֹכָבִים, אָמְרָה מוּצְ'קָה.
שְׁלֹושׁ הַחֲבֵרוֹת (בְּאוֹתוֹ זְמַן הֵן כְּבָר הִכִּירוּ זוֹ אֶת זוֹ הֵיטֵב וְהָיוּ חֲבֵרוֹת טוֹבוֹת) פָּתְחוּ אֶת מְנוֹעֵי הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּהֶן, וּלְפֶתַע, כִּמְעַט מִיָּד, מָצְאוּ אֶת עַצְמָן מִתַּחַת לִקְבוּצַת כּוֹכְבֵי הַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה. לְקוֹנֶת הָיָה קְצָת קָשֶׁה מִחוּץ לַמַּיִם, אֲבָל יוּשְׁקָה הִזְמִינָה אוֹתָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ. ומוּצְ'קָה, וּבְכֵן, הִיא הָיְתָה קוֹסֶמֶת, וְחוּץ מִזֶּה, הֲרֵי הָיָה לָהּ מַצְנֵחַ...
הַשָּׁלוֹשׁ שִׂחֲקוּ וְשִׂחֲקוּ וְשִׂחֲקוּ... עַד שֶׁמּוּצְ'קָה, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לַמִּשְׂחָק בֵּין הַכּוֹכָבִים, גִּלְּתָה פֶּתַח גָּדוֹל שֶׁל "חֹר תּוֹלַעַת" שֶׁמּוֹבִיל לִיקוּם מַקְבִּיל. הַשָּׁלוֹשׁ קָפְצוּ אֶל חֹר הַתּוֹלַעַת, שֶׁהָיָה בְּעֶצֶם מִין מַגְלֵשָׁה גְּדוֹלָה, וְגָלְשׁוּ בּוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁ... נָחֲתוּ עַל דֶּשֶׁא לֹא רָחוֹק מִכַּמָּה בָּתִּים לְבָנִים אֲדַמְדַּמִּים. עַל הַדֶּשֶׁא, לֹא רָחוֹק מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָחֲתוּ, שִׂחֲקוּ שָׁלוֹשׁ יְלָדוֹת.

תאריך:  24/10/2018   |   עודכן:  24/10/2018
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
ציפי לוין
הבחנתי מיד בקולו כי אין הוא אדם צעיר, אך לא מאוד קשיש    הוא דיבר אנגלית טובה מודגשת במבטא סיני בולט    אי-אפשר היה לטעות. עניתי לו בסיפוק מה שאכן שם משפחתי הוא לין
אביבה שורץ
עכשיו במהדורה עברית, הספר קרב מגע וסיפורו של הגורו הישראלי מברזיל, זכה להצלחה והתפרסם בשש שפות מאת: מאסטר קובי ליכטנשטיין, הוצאת אוריון
יבשם עזגד
מסע ההרפתקאות של התבונה האנושית, במאמץ לפענוח הסוד השמור ביותר של הטבע: כיצד נוצרו חיים ואיך התחיל הכל
ציפי לוין
עם שוב ההכרה עלה התסכול, תסכול עצום, זעם מוכר, הרצון הזה לרדוף אחריהם, להכות, להרוג... אבל בגל השני הייתה תחושת אין אונים שהציפה אותי, התחושה המוכרת כל כך
יפעת שומרוני
טקסט ראשוני מסוגו, המגולל באמצעות שלושה מונולוגים של אימא, אבא ובתם פאניה, את סיפורן של שלוש דמויות - שתיים מהן חירשות, הנאבקות להשמיע קול ולהישמע, תוך התמודדות עם מחסומים וחסמים הנעוצים בקשיי תקשורת, המעיבים על חיי המשפחה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il