1. דוּקלה (Dukla) היא עיירה בנפת קרוסנו (Krosno) השוכנת כ–150 קילומטרים דרומית־מזרחית לקרקוב. טרם המלחמה נמנו בה קרוב ל–4,000 תושבים ובהם כ־2,400 יהודים, כלומר למעלה מ־60 אחוז יהודים. צרגובה (Cergowa) הוא שם של הר ושל כפר קטן השוכנים מזרחית לעיירה.
2. מרבית יהודי דוּקלה נרצחו במהלך אוגוסט 1942 ביער הסמוך לעיר ובמחנה ההשמדה בֶּלְזֶ'ץ (Belzec), שאליו הובאו. הנותרים, כשלוש מאות נפש שעבדו בעבודות כפייה במחנות עבודה גרמניים במקום, נשלחו מדוּקלה בדצמבר 1942. ניכר שהרב גוזיק החל לכתוב את יומנו שבועות ארוכים לאחר חיסול שרידי הקהילה היהודית במקום. ראו עוד במבוא "דוקלה בימי מלחמת העולם השנייה".
3. האח יהושע (Osias) גוזיק (1958-1904) היה מבוגר מיוסף (יליד שנת 1910).
4. שמו היה פרַנצ'ישֶק וֶלצֵר (Franciszek Welcer, 1900-1944). וֶלצֵר, אב לחמישה ילדים, הסכים לקבל בביתו את יוסף ויהושע גוזיק למשך כמה חודשים, שנמשכו לתקופה ארוכה. הוא הכין להם מקלט בעליית הגג של ביתו, ובתקופות מסוימות דרו השניים במרתף. במשך היום דאגו בני הזוג או בתם אנה להעביר לשניים מזון ומים, ולעיתים, בשעות הערב, ירד גוזיק לשבת ולשוחח עם ראש המשפחה. למרות שהיו מצבים שבהם הסכנה לבעלי הבית גברה, האחים גוזיק שהו בביתו עד השחרור. כאשר רבו ההפצצות, הציב להם וֶלצֵר סולם כדי שיוכלו להימלט אם ייפגע הבית. וֶלצֵר ומשפחתו סיכנו את עצמם להצלת היהודים מתוך התנגדותם למשטר הנאצי ומסיבות הומניטריות ואידיאולוגיות. באוקטובר 2014 זכו הזוג וֶלצֵר ובתם אנה (אנג'ה) בתואר חסידי אומות העולם לבקשת משפחת גוזיק בישראל (אתר יד ושם,
[קישור]). ראו "אחרית דבר" ותמונה בעמ' הבא.
5. ביטוי המבטא פחד עמוק, ולקוח כנראה מישעיה נא יג: "ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק". לשונו של המחבר שאובה ממקורות יהודיים רחבים, ולכן לא צויינו כל המקורות אלא בפסוקים ובביטויים שבהם יש למקור משמעות לגבי התוכן, או כאלו המופיעים לצורך הדגשה, ניגודיות וכד'.
6. אסתר ג יג. המחבר משבץ ביומן פסוקים רבים מתוך מגילת אסתר, בהקבלה או בהנגדה למצבו. בו בזמן, סיפור המגילה מעניק גם תקווה לגאולה מיד הצורר.
7. אסתר ד יא. לאחר שרצחו הנאצים את מרבית היהודים במזרח־אירופה, אלו שהצליחו להימלט הסתתרו בזהות בדויה במקומות מחבוא וביערות. היכולת של הפרט לשרוד בדפוסים אלו התאפשרה, בראש ובראשונה, הודות ליכולתו להיטמע בתוך האוכלוסייה המקומית, והודות לקשרים שהיו לו עימה. ראו יאן גרבובסקי, ציד היהודים, ובמבוא "היום אני מתחיל לכתוב יומן".
8. על־פי תהלים עט י. ביטוי זה מופיע פעמים אחדות ביומן.
9. תיאור התנאים במסתור מופיע כאן לראשונה תוך שימת דגש על חוסר התנועה ועל תחושת הכלא המתמשך. התנאים השתנו בהמשך. ככלל, תנאים אלו משקפים את תנאי החיים במסתור כפי שידוע לנו גם ממקורות אחרים. ראו במבוא "היום אני מתחיל לכתוב יומן".
10. על־פי דברים כוח ז: "בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר".
11. כמו קטע זה, רוב הרשימות היומיות מסתיימות בפנייה לקב"ה. ראו במבוא "בן־עלייה בעליית הגג".
12. ישעיה מב כד.
13. על־פי דברים כב ו: "לא תקח האם על הבנים", ביטוי המביע רחמים טבעיים של בן אנוש, כרחמי האם כאשר לוקחים את גוזליה. מביטוי זה למדים, בין היתר, על איסור "צער בעלי חיים". בהקשר זה מופיע הביטוי בניגודיות לרחמים.
14. על־פי דברים ל ד: "אם יהיה נדחך... יקבצך", וכן מחתימת הברכה בתפילת שמונה־עשרה "מקבץ נדחי עמו ישראל".
15. תהלים קכו א, פרק שיבת ציון: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".