פתיחה אי שם בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, כשהייתי בכיתה ה', ראיתי במקרה תוכנית טלוויזיה מסוימת בנושא ההתחממות הגלובאלית. התחזית שם הייתה מבעיתה: הקרחונים בקטבים יימסו, ערים שלמות תכוסינה במים והמונים יהפכו לפליטים או ימותו. התגלית הזו הייתה טראומטית מאוד עבורי ובעקבותיה נכנסתי למיטה לשלושה ימים ולא יצאתי ממנה. כשהתאוששתי החלטתי שאני צריך לעשות משהו, והדבר הראשון בדרך לשינוי שהיה נראה לי בהישג יד, היה להשתתף בבחירות הכיתתיות למועצת התלמידים של בית הספר. נבחרתי למועצה ושנה לאחר מכן, בכיתה ו', כבר מוניתי ליושב הראש שלה.
האם זה השפיע במשהו על שינויי האקלים? כנראה שלא, אבל ההתנסות הזו הובילה אותי למסלול חיים שסבב סביב נושאים של כלכלה, חברה וסביבה וכיצד ניתן לשפר נושאים אלו על-מנת שנוכל לחיות בעולם טוב יותר. התחלתי כסוציאליסט, מהלך טבעי בגיל הנעורים באותה תקופה, הצטרפתי ל"נוער העובד והלומד", את "הקפיטל" סיימתי כבר בגיל 16 והשתתפתי באינספור מאבקים סביבתיים וחברתיים לאורך השנים. באותן שנים, בנעוריי בסוף שנות התשעים, יצרתי קשרים גם עם עמיתים בחו"ל דרך האינטרנט כשזה עוד היה בחיתוליו (והגיע אליי מוקדם בזכות אבי שעבד בהיי-טק).
יום אחד קיבלתי מייל מידיד בארצות-הברית, לא יהודי, שאמר לי שהוא מאוד מקנא בי.
"מדוע אתה מקנא בי"? שאלתי, באנגלית כמובן.
"כי אתה יודע עברית".
"ומה כל כך מיוחד בעברית? אתה יודע, לא הלכתי לאוניברסיטה בשביל זה, זה מה שמדברים פה בישראל".
התשובה שלו הדהימה אותי: "אתה יכול לקרוא ספרים כמו התלמוד, הזוהר והקבלה".
גדלתי בבית חילוני ועד אז לא ידעתי כיצד נראה דף גמרא ואפילו מה ההבדל בינו לבין המשנה למשל. כמו-כן לא ידעתי, וגם אותו ידיד לא ידע, שהספרים שהוא הזכיר אומנם כתובים באותיות עבריות, אבל הם ממש לא כתובים בשפה העברית, בטח לא בעברית המודרנית שאני יכול להבין. על כל פנים, סקרנותו שלו הציתה את סקרנותי שלי והחלטתי להוסיף כמה ספרי יהדות לאוסף הספרים ההולך וגדל שלי, ולבדוק מה כתוב שם.
באופן מיוחד רציתי לבדוק האם יש בעולם המחשבה היהודי רעיונות כלשהם שיכולים להיות רלוונטיים בצורה כלשהי לאותן סוגיות שהעסיקו אותי בכלכלה, חברה וסביבה. ספר אחד הוביל למשנהו, הערות השוליים פתחו כל פעם אופקים חדשים והספרייה היהודית שלי הלכה וגדלה. נדהמתי ממה שמצאתי. לא רק מרעיונות ספציפיים כאלו ואחרים, אלא בעיקר ממה שנדמה היה לי בעל קוהרנטיות רבה יותר משאר המערכות הרעיוניות שחקרתי עד אז. זו לא הייתה תובנה אקדמית, ולא אתעכב כאן על ניסיון לבססה באופן מחקרי. לא הייתה זו אלא החוויה האישית שלי.
לדוגמה, כשלמדתי את מרקס וממשיכי דרכו, מצאתי טענות כבדות משקל ואינטליגנטיות בתחומי הכלכלה ומדע המדינה. על-אף שכיום אני רחוק מעמדות אלו, אני מכיר בכך שכדי להתמודד איתן ולשלול אותן דרושה עבודה אינטלקטואלית והצבת עמדות-נגד מבוססות היטב. לעומת זאת, כשחיפשתי במרקסיזם תובנות כלשהן לגבי נפש האדם, לגבי זוגיות או לגבי משפחה, לא מצאתי דברים מעמיקים מדי (פרט לטענה הידועה של אנגלס, האופיינית למרקסיזם בכלל, לפיה המוטיבציה להקמת משפחות איננה אלא שליטה בהעברת ההון לדור הבא).
מנגד, כאשר למדתי בודהיזם והינדואיזם אכן מצאתי תובנות מעמיקות הנוגעות לנפש האדם וכדומה, אך היה לי ברור שאילו הייתי שואל מי מההוגים הבודהיסטים של דורנו לגבי שיעור האינפלציה או המדיניות הפיסקאלית לא היה להם משהו אינטליגנטי במיוחד לומר. כלומר, ייתכן מאוד שהיה להם אבל הוא לא היה נובע מהגותם הבודהיסטית/הינדואיסטית, אלא מהשכלתם הכללית והרחבה יותר.
ביהדות מצאתי משהו אחר (עד כמה שניתן לדבר על "היהדות" כמערכת מחשבתית אחת, הדברים מורכבים יותר כמובן, אך לטובת העניין אני מקצר) - מצאתי תובנות יסוד שאפשרו התייחסות מושכלת ומעמיקה לשלל הסוגיות שעומדות בפנינו כבני אדם, החל מחיבוטי נפשנו הפנימיים, דרך המערכת הזוגית והמשפחתית, וכלה בסוגיות הנוגעות בענייני קהילה, לאום, מדינה ויחסים בין לאומיים.
בערך באותו הזמן שבו קיבלתי את המכתב האלקטרוני מידידי האמריקני, שמאז הקשר בינינו התנתק לצערי, פגשתי במקרה בעל-תשובה מבוגר במקום מגוריי, בקריית-טבעון. "שבע שנים לקח לי", הוא סיפר לי, "שבע שנים עד שחזרתי בתשובה". באותה עת זה נראה לי מעט מופרך להשקיע כל כך הרבה זמן בקבלת החלטה. רצה הגורל וכמעט בדיוק שבע שנים מאוחר יותר, עם סיום שירותי הצבאי, חזרתי גם אני בתשובה. מאז כתבתי רבות אודות יהדות, כלכלה, חברה וסביבה ואף פרסמתי ספר בנושא.
אין בכוונתי לטעון שהיהדות ערוכה היום להתמודד היישר מתוך הגמרא והרמב"ם עם כל סוגיה כלכלית, חברתית או סביבתית אקטואלית. ממש לא. למרות שהפוטנציאל לכך קיים בהחלט לאורך אלפיים שנות הגלות התרכזה המסורת המחשבתית וההלכתית שלנו באופן כמעט בלעדי ברבדי הפרט, המשפחה והקהילה. עם זאת, ישנן תובנות יסוד, מושגים ורעיונות מסוימים שניתן לחלץ מן המסורת שלנו ולהשתמש בהם כמקור השראה משמעותי בבואנו להתמודד עם עולמנו המורכב. לאט-לאט, תוך כדי למידה גם מניסיונם של עמים אחרים ותוך כדי העמקה במסורות שהתפתחו לצד היהדות, ייתכן שנוכל לגבש מושגים ורעיונות חדשים ורלוונטיים. אחד המושגים הללו, מבנה מחשבתי יסודי שאני חושב שטרם נחקר מספיק, הוא שנת השמיטה על שלל מרכיביה. הספר שלפניכם בא להציע את תרומתו הצנועה לתהליך זה.