בספרייה שלי מצוי עותק נדיר מתרגום שהשלים יוסף חיים ברנר עבור הוצאת אברהם יוסף שטיבל כשנתיים לפני שפורעים מערביי יפו רצחו אותו ב-1921, והוא התרגום לרומאן "החטא ועונשו" של דוסטויבסקי. ברנר לא זכה לראות את תרגומו זה מופיע כספר בהוצאת שטיבל מאחר שכתב-היד של התרגום נשלח לסניף ההוצאה בניו-יורק, חזר משם אל הסניף בת"א והופיע לבסוף בשנת 1923 בסניף ההוצאה בוורשה. מאז הדפסתו היה התרגום הזה של ברנר התרגום השלם היחיד של הרומאן "החטא ועונשו" שהיה זמין לקורא העברי עד שנת 1961, שהיא השנה שבה הופיע התרגום של מנחם וולפובסקי בהוצאת הקיבוץ המאוחד. את המידע הזה על גלגוליו של כתב-היד של החשוב מבין תרגומיו של ברנר, ריכזה ההיסטוריונית אניטה שפירא בביוגרפיה "ברנר - סיפור חיים", ביוגרפיה שהופיעה בהוצ' עם עובד ב-2008, ואשר מומלץ שלא לפסוח על קריאתה לכל קורא המתעניין בחייו וביצירתו של ברנר. כאמור, המו"ל שהזמין את ברנר לתרגם את הרומאן "החטא ועונשו", היה אברהם יוסף שטיבל (1946-1885). שטיבל, שעשה את הונו מסחר בסחורות שונות שהיו במחסור במדינות מערב אירופה בסיום שנות מלחמת העולם הראשונה (כגון: עצים, עורות ותבואה), החליט לתמוך בכספו בסופרי הדור שנפוצו מהמרכזים הגדולים של הספרות העברית באודסה ובוורשה על-ידי ייסוד הוצאה לאור בעלת סניפים במוסקבה, בוורשה, בברלין בניו-יורק ובת"א. תמיכתו של שטיבל בסופרים התבטאה לא רק בהדפסת כתבי-היד שלהם אלא גם בשכירת רבים מהם כעורכים כמתרגמים וכמפיקים של הספרים שההוצאה הדפיסה. ולא מעטות הן היצירות ששרדו רק משום שנדפסו בכרכי "התקופה" או שעותק מודפס מהן נשמר בספריות הציבוריות בארץ ובעולם. שטיבל ממש הציל את הספרות העברית בשנים שבהם פעלה ההוצאה לאור שלו, ולכן, כל מי שסיפור-חייו של אברהם שטיבל מסקרן אותו, מומלץ לו להגיע לביוגרפיה "אהבת אי"ש - אברהם יוסף שטיבל" של החוקרת דניה עמיחי-מיכלין, אשר הופיעה בשנת 2000 בהוצאת מוסד ביאליק. להמלצות הקריאה הקודמות אני רוצה לצרף המלצה גם על הרומאן של נתן שחם "חשבון רדום" שהופיע בהוצ' זמורה-ביתן ב-2013. ברומאן הזה מספר נתן שחם על סניף של ההוצאה של המו"ל העברי אהרון צבי מורגנשטרן (בתרגום לעברית: כוכב השחר) בת"א, מו"ל שסיפור חייו מבוסס ללא ספק על חייו של אברהם יוסף שטיבל, המו"ל האגדי של הוצאת "שטיבל". את עלילת הרומאן הזה מספר מנשה שחר, נכדו של מורגנשטרן, צאצא חסר-מעוף שמחזיק בזכויות בית ההוצאה שייסד סבו, אך כלל אינו ממשיך את מורשתו של סבו. הוא אינו תומך בסופרים עבריים ואיננו שוקד כסבו על הדפסת ספריהם. לעומת זאת הוא מחליט לשכור את חברו מילדות, הסופר גד נבו, כדי שיכתוב ביוגרפיה על חייו הסוערים והנסתרים של הסבא שלו, אהרון צבי מורגנשטרן, הן כסוחר והן כמו"ל עברי. נתן שחם סיפר את עלילת הספר הזה במתכונת שהייתה חביבה ביותר עליו בספריו המאוחרים (כגון: "סדרה" משנת 1993 ו"קרן אקסודוס" משנת 2006), והיא עלילת הבילוש והחקירה, שבעזרתה ביסס את ההשקפה שביטא גם בספריו הקודמים (שהנודע מביניהם הוא "רביעיית רוזנדורף" משנת 1987), זו המוכיחה שהאדם הוא "דמות מורכבת ורבת סתירות שאינן מתיישבות זו עם זו". השקפתו זו של נתן שחם מפענחת גם את הכותרת החידתית והאירונית שבחר לרומאן הזה - "חשבון רדום".