"בבית אחד, אצל איש די נחמד, חיו חתול וכלב. היה להם כל מה שכלב וחתול צריכים: אוכל משובח, מיטות רכות, צעצועים ובעלים - איש שאהב אותם מאוד, אפילו שזה לא היה קל. החתול והכלב לא הסתדרו ביניהם ולעיתים קרובות מדי רבו והפריעו לאיש לעבוד. יום אחד הם ממש הגזימו... האיש כל-כך כעס: 'נמאסתם עלי שניכם!' הוא צעק, גרש אותם מהבית ונעל אחריהם את הדלת...".
אוי ואבוי! האיש "הנחמד" לא שמע על סובלנות?
מחבר הספר, יוסי אבולעפיה, מספר סיפור ולא עובד על מסרים. יש לו רעיון וסביבו הוא רוקם את הסיפור.
וכך, המומים מהעולם שבחוץ, מהסכנות האורבות להם ומהאנשים שלא האירו להם פנים, עוברים הכלב והחתול בנפרד חוויות לא נעימות. ומבלי שהתכוונו, הם מצילים זה את זה מגורל רע ומר. אך אל דאגה, המציאות משתנה כאשר עובדי ניקיון חביבים מוצאים אותם, והם מעבירים את כל שעות הבוקר במשאית יחד עם פועלי הניקיון.
כמובן שבינתיים, האיש הנחמד חש חרטה על מעשיו ויצא לחפשם. הוא מוצא אותם ב"צער בעלי חיים", לשם הם הובאו בסוף יום העבודה על-ידי פועלי הניקיון שהציעו פתרון: הכלב והחתול יצטרפו אליהם בבוקר לעבודה, מה שיאפשר לאיש לעבוד בשקט, ובצהריים הם יחזרו הביתה.
יוסי אבולעפיה מוכר בעיקר כמאייר, ובמיוחד כמי שאייר את כל ספרי הילדים המצליחים של מאיר שלו ובהם: "הכינה נחמה", "הטרקטור בארגז החול", "הדודה מיכל", "רוני ונומי והדב יעקב", "אריה בלילות" ו"איך האדם הקדמון המציא את הקבאב הרומני". ואין שום ספק, שלחלק גדול בהצלחת ספרים אלו שמורה גם זכות שיתוף הפעולה הצמוד והמיוחד של שני יוצרים מוכשרים, משעשעים ומבריקים אלה. יוסי אבולעפיה, כך גם מעיד עליו מאיר שלו, תורם תרומה לא מבוטלת להבנת הסיפור ומוסיף לו נדבך נוסף על הרובד שבטקסט. בימים אלו, שבהם איור נתפס כיצירה עצמאית, נתפסים המאיירים כשווים לסופרים, במיוחד כשמדובר בספרי ילדים.
"כלב, חתול ואיש" הוא ספרו השלישי של אבולעפיה, אותו כתב ואייר. שני ספריו הראשונים: "האי של יאשקה" ו"סבא של יאשקה מציל את החוף", יצאו לאור בהוצאת בעם עובד וזכו לתשבחות מהתקשורת.
אבולעפיה היה הקריקטוריסט הראשון של הערוץ הראשון (אייר את תחזית מזג האוויר), אייר לתוכנית הסאטירה המיתולוגית "ניקוי ראש", עיצב את קטעי המעבר באירוויזיון, בימים שהאירוויזיון היה בפריים-טיים. ואייר עד היום כ-140 ספרי ילדים - איורים מלאי הומור שמשלימים את הכתוב ומוסרים מידע צבעוני ומפורט.
