המוטיב המרכזי של שירי הספר "מחזור אור, שיר ואישה" מאת המשוררת, חלי אברהם-איתן, הוא מוטיב האור, כסמל לכוחות ההארה והתבונה האנושית, הן במישור הקולקטיבי הלאומי והן במישור האישי, למצוא תעצומות נפש ומקור הארה לפתרון בעיות קיומיות. כל הארה הפותרת בעיה קיומית, קטנה כגדולה, אישית כלאומית, היא בבחינת נס. גם לידתו של שיר היא בבחינת נס קטן.
השיר "מחזור אור, שיר ואישה" פותח את הספר ונושא את שמו ואת שם השער הראשון. הוא משמש כמוטו לספר שירים זה הכולל חדש וישן גם יחד. כל שירי שער זה (117 עמ') הם שירים חדשים. ארבעת השערים האחרים כוללים לקט שירים מארבעת ספריה הקודמים: בוקר ירוק, (ספריית פועלים, 1997), קרן עין כחולה (עקד, 2000), נופי הבית (כרמל, 2003), מעלית אל הים (עתון77, 2005).
בספרה של המשוררת יפת-הרוח, הגוף והנפש, חלי אברהם-איתן, ישנם שירים רבים שמחברים ארץ ושמים; יש שירים שמיימיים, שירים ארציים וכל מה שביניהם. הספר כולו נקרא על-שם השיר שבו בחרתי "מחזור אור, שיר ואישה". בבסיסו דיוקן האישה שנעה במחזוריות ביולוגית מדי חודש בחודשו, כמו הלבנה - זה ברובד הראשוני והגלוי של השיר. אולם המחזוריות היא לא רק בגוף, בקיום הביולוגי, הפיסי, אלא גם ברוח ובשיר. רוח בראשית מרחפת על שיר זה, רוח של הולדה, רוח של יצירה, רוח של תקווה, רוח של שחר חדש, שמרחפת על שירי הספר כולם.
כל שיריה של חלי הם ליריים, אולם בשיר לירי זה חברו כל איתני הטבע: השמש וגלי הים, הירח, האישה, האור, השקיעה, הזריחה - כל אלה נטרפים זה אל תוך זה במעגלים מסתוריים אפופי סוד, וכך נולד השיר, שהוא נבצר מבינת היולדת שלו, המשוררת, "כמולד הירח הנגלה ונסתר, נגלה ונסתר...".
הנקודה המרכזית בספר - המחזוריות בעולמה של אישה היא בשלושה מישורים: במישור הביולוגי-הפיסי, במישור הרוחני ובמישור הארס-פואטי.
מחזור אור, מחזור שיר ואישה רְאֵה, אֵיךְ יָם טָרַף תַּפּוּחַ-שֶׁמֶשׁ
אֵיךְ עֲנָנִים אֲדֻמִּים
צָבְעוּ דָּם אֶת פְּנֵי הַמַּיִם
מָלְאוּ הַגַּלִּים מַלְאַכֵי אָוֶן אֲדֻמֵּי זָקָן
וּפְנֵי כָּחֹל-עָמֹק
בְּתוּגַת-עֶרֶב נִצְבָּעִים
לְבָנָה עֲגוּמָה, פְּגוּמָה
מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ מְבוֹאָהּ
עוֹטָה עֲנָנִים סְגֻלִּים כַּשַּׂלְמָה
בַּחֲלוֹף יוֹמָהּ
לַיִל יוֹרֵד אֶל קִרְבָּהּ
וְעֶצֶב אִשָּׁה כְּיֵין תַּרְעֵלָה
מְחַלְחֵל לַוְּרִידִים
יָם מִתְכַּהֶה וְקֵץ לָאוֹר
לַיְלָה נִצָּב כְּנֶצַח
אַךְ שַׁחַר יַעֲלֶה
וְשֶׁמֶשׁ תִּמְשֹׁל
בַּגּוּף הַנִּשְׁטָף בָּאוֹר
וּמִתְעַגֵּל מֵעֵת לְעֵת
בִּפְעֹם הָרוּחַ לְבָרֵךְ שַׁחֲרִית
בִּרְכַּת מְשׁוֹרֵר
מְעַרְטֶלֶת טֶפַח
מִלִּים מְרַקְּדוֹת
לְזֹהַר עָלִים מְרַצְּדִים
בִּפְנִינֵי טַל
חָפְשִׁיּוֹת מִן הַיָּד
אֲשֶׁר גָּלְמָה צוּרָתָן
וְנִבְצָר הַשִּׁיר הַנּוֹלַד מִבִּינַת
מְיַלֶּדְתּוֹ
כְּמוֹלָד הַיָּרֵחַ הַנִּגְלֶה
וְנִסְתָּר
