רועי יוזביץ', אמן אשליות וטלפתיה (תחום הפורח בשנים האחרונות בארץ) ומרצה, פירסם לאחרונה ספר בשם "ראש גדול" בו הוא פורש את משנתו בנושא הישגיות, הנאה ומוטיבציה. השם ראש גדול אינו מקרי והוא מייצג נוטריקון של המרכיבים השונים בשיטתו של רועי: רצון וריכוז, אמונה, שיתוף פעולה, גישה, דמיון ויצירתיות, לימודים. אלמנטים אלו יכולים להופיע בספרים אחרים גם בשמות אחרים אולם הנוטריקון העוזר לזכור אותם (ובספר מופיעות עוד כמה שיטות לשיפור הזיכרון), הוא קליט ונחמד גם אם מאולץ קמעה.
כפי שכתב לי רועי, הספר אינו מדריך עצות לחיים, אלא יותר אסופה של רעיונות ומעין "תוצאות מחקר" פרטי של רועי, בו הוא מציג את הגורמים שיאפשרו לכל אחד להשתפר ולהצליח. למחפשים הצלחה מהירה וקיצורי דרך, נכונה אכזבה. אין בספר עצות רבות ולמעשה כמעט אין בו עצות כלל, והעצות שיש בו, אינן מהסוג המבטיח הרים וגבעות בזמן קצר. ההפך הוא הנכון, ההצלחה מושגת באמצעות דם, יזע ודמעות, בהתאם למרכיבים השונים המפורטים בכל פרק.
כבר בתחילת הספר המחבר שולל את הקשר בין עושר לאושר ובין עושר להצלחה. הטיעונים מוצגים במהירות ובבירור, אולם המחבר לא מנסה לשכנע בהם יותר מדי, כאילו אומר: "תרוצו איתי ונמשיך". בכל מקרה, לא חייבים להשתכנע, אולם מומלץ להמשיך לקרוא. בפרק הראשון העוסק ברצון, המחבר מדגיש כי חשוב להבין מה באמת רוצים, ומדגיש כי הרצון יכול להתבטא גם בעבודה לצורך פרנסה וגם בתחביב, ושאין הכרח שהשניים יהיו אותו דבר. הנה אחד ההבדלים בין ספר זה לספרי "עצות לחיים" אחרים שינסו לשכנע אנשים לעזוב מקצוע ולשנות כיוון לגמרי בחיים. זה לא מתאים לכולם ובחיים יש עוד דברים חוץ מעבודה, ואם לא רוצים לשנות את המקצוע לחלוטין, אפשר להמשיך לקרוא בספר ולראות איך להתפתח ולהשתפר בתחומי תחביבים ופנאי אחרים.
הפרק הקרוי ריכוז, היה אולי צריך להיקרא אימון (רק שאת האות א' רועי שמר לאמונה). פרק זה מדגיש עד כמה הריכוז והאימון חשובים ועל כך שכדי להצליח יש להתאמן והרבה. הרבה שעות והרבה ימים. רועי מדבר על הכשרון, ועל כך שגם היעדרו אינו צריך להוות תירוץ אלא גורם מדרבן להמשיך אימון. האימון מתחבר אל הרצון. אם אכן רוצים משהו, יש להשקיע באימונים.
שיתוף הפעולה מבטא את ההשלמה שאי-אפשר להשיג הכל לבד, ומביא כמה דוגמאות על אנשים שפתאום פגשו מישהו שרק נתן להם הזדמנות ושינה את חייהם. אנו שומעים על סיפורים כאלו לרוב, אולם רובנו, לו היינו באותו מצב, לא היינו פותחים את הפה והיינו מפספסים הזדמנויות. אומנם אין בספר הדרכה מה בדיוק לעשות במצבים כאלו, אולם נסו לחשוב האם בעבר פספסתם הזדמנויות כאלו, ולמה בעצם אנחנו כל-כך מתביישים. נושא זה מתקשר גם לפרק אמונה, בו מודגם כיצד אמונות ישנות יכולות להפריע מאוד, וגם לפרק האימון, מאחר שהיכולות לפנות לאדם זר לגמרי ולנסות לעניין אותו, דורשת אימון.
ייתכן שהפרק החשוב ביותר בספר הוא האחרון - לימודים. כדי להצליח במשהו, חייבים ללמוד אותו היטב. פרק זה אולי מיועד יותר לצעירים וייתכן שאפשר להרחיב אותו במעט ולהוציאו כחוברת נפרדת לבני נוער. אפשרויות הלימוד בימינו הן אינסופיות כמעט. הטכנולוגיה משתפרת ומידע רב על כל דבר נמצא ברשת. אפשר ללמוד קורסים שלמים באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר כדוגמת MIT והרווארד (ללא קבלת נקודות זכות לתואר, על זה צריך לשלם). אולם יש מכשול אחד. כל החומר באנגלית וידיעת אנגלית היא חיונית (נכון, יש גם אנשים שהצליחו בלי לדעת מילה אנגלית, אבל הספר אינו מדבר על חריגים). יתרה מכך, המחבר מדגיש איך יש לראות את לימוד האנגלית כאמצעי בלבד להשגת המטרה, אפשרויות הלימוד של הנושאים המעניינים אותך.
דוגמה שמוכרת לי אישית היא של ילדים שרצו לקרוא את ספרי הארי פוטר מיד בצאתם לאור, ולכן קראו אותם באנגלית. הקריאה הייתה איטית יותר, אולי נעזרו במילון, אולם ברגע שהיה רצון מספיק חזק, המטרה הושגה וגם ידיעת האנגלית השתפרה פלאים. רוצים ללמוד אנגלית? ביחרו נושא שמעניין אתכם וקנו עליו כמה ספרים באנגלית.
עצה אחת שכן מופיעה בספר היא להצטייד תמיד בכמה בדיחות שאפשר יהיה לשלוף. בנספח אפילו מופיעות מספר בדיחות חביבות. בנספחים האחרונים מופיעות כמה שיטות לחישובים מתמטיים מהירים. השיטות אינן מסובכות כלל ולבעלי רקע מתמטי הן אפילו נראות טריוויאליות, אך בכך חוזקן. גם שם מדגיש המחבר כי יש להתאמן במשך כמה שעות או ימים עד ליישום מהיר שלהן.
בנוסף ולצורך העשרה נוספת, המחבר מביא מבחר התייחסויות ממקורות היהדות לנושאים השונים. מקורות אלו מוסיפים עניין לספר. המחבר מצטט מחקרים ואנשים רבים ומביא מבחר דוגמאות. אין בספר מפתח מקורות מסודר, כאילו טוען המחבר (בהתאמה לפרק לימודים): "את כל החומר מצאתי באינטרנט, אין סיבה שגם אתם לא תוכלו למצוא", אך רשימות קריאה נוספת לכל פרק מופיעות, ואת שאר החיפושים, כמו גם את הסקת המסקנות האישיות לגביו, יצטרך הקורא להשלים לבד.
