לא מעט חוקרי תנ"ך סבורים כי הטקסט המקראי איננו אלא המצאה וכי אין מדובר באירועי ההיסטוריה, כי אם בסיפורים פרי דמיונם של כותבים שונים. מגמה זו, שהחלה עם התפתחות תנועת ההשכלה וביקורת המקרא, טענה למעשה לאי-נכונותו של התנ"ך, כאשר ברוב המקרים נשענו הטוענים על היעדר ראיות ולא על ממצאים ברורים.
וכאן, כפי שעומד ייסודו של הספר, טמונה הבעיה. שכן מנתונים שמביא המחבר על הארכיאולוגיה המקראית, אשר נכתבו לפני 30 שנה אך רלוונטיים אף לימינו, ניתן לראות כי בארץ וברחבי העולם מצויים אלפי אתרי התרחשויות תנ"כיות אשר רק מעטים מהם, מקומות בודדים, נחפרו, וגם הללו לא נחפרו כיאות אלא רק בודדים מתוכם, מספר זעום.
המחבר מראה גם כיצד משחקות הפוליטיקה והאידיאולוגיה תפקיד בפרשנויות הטקסט ובקביעת אמיתות. הוא מביא לכך דוגמאות מרחבי התורה בנושאים שונים, כמו הגמלים המבויתים אשר יש שתיארכו אותם למועד מאוחר מזה הנכון, על-אף ראיות ברורות ומוצקות אותן מביא המחבר אחת לאחת. כמו-כן, אף בנושאים נוספים בולטת העובדה כי חוסר הימצאותם של פריטים, למרות היותם של מרבית האתרים כאמור בלתי נחפרים, הוא ראיה לדידם.
שער לעולמם של חוקרי התנ"ך פרקי הספר מנתחים ביסודיות את הגיאולוגיה, ההיסטוריה והארכיאולוגיה כפי שהן משתקפות מסיפורי ומאתרי התנ"ך, תוך מובאות מחוקרים רבים ומדבריהם. בראש כל פרק ישנו ציטוט מדבריהם של חוקרים מהמאות הקדומות ואף ממנו, והפרק הוא ניסיון יסודי להפרכתם של אלו. בכך יוצר המחבר פסיפס של הוכחות לאמיתות התנ"ך והכתוב בו.
הספר מנוסח בלשון בהירה גם למי שאינו מצוי בנבכי השפה המדעית והמחקרית, ובכך הוא פותח שער אל עולמם של חוקרי התנ"ך במאות האחרונות. למול ביקורת מצד המכחישים את הנאמר בתנ"ך, מציב המחבר מראה בה נראים מניעיהם האידיאולוגיים והבלתי אובייקטיביים כפי שהם טוענים, אשר יוצרים לעיתים אבסורד בהכחשתם גם למול ראיות חותכות הנוגדות באופן גורף את טענתם ובכך מגחיכות את טענותיהם ואמינותם של אותם חוקרים.
הספר מומלץ לרוצים לפתוח פתח אל עולמות שמתחת לאדמה שהיוו את תשתיתו של התנ"ך.