משבר הזהות הפוקד את מדינת ישראל זה שנים ארוכות הוא בעצם אבן-דרך אחת מני רבות להתהוותם של ספקות בדבר נכונותה של האומה היהודית להיבדלות. כאשר נבחנים הדברים במבחן ההיסטוריה, הרי שפעמים רבות המציאות המונכחת היא זו המנפקת תשובות באופן הברור ביותר לקושייה רבת הפנים הזו. על השאלה המורכבת והיסודית הזו, מבקש הרב יונתן זקס לעמוד בספרו "רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו".
הנה, כך הוא פותח את ספרו: "להיות יהודי בעת החדשה פירוש הדבר לשאול את השאלה: מה זה להיות יהודי? אף לא עם אחד בעולם הטיל ספק בזהותו הוא לעתים תכופות כל כך; אף לא אחד מהם השיב עליה תשובות שונות רבות כל כך. ואם, כפי שהציע הסוציולוג פיטר ברגר, להיות מודרני פירושו להיות במצב של משבר זהות תמידי, הרי שהיהודים הם אב-טיפוס העַם המודרני".
שאלת ייעודו ואופיו של היהודי - מחד-גיסא מתבדל אך מאידך-גיסא מעורב - היא שאלה עתיקה שנשאלת כבר דורות. האופי הכפול הוא עניין מורכב שעל טיבו מבקש הרב זקס לעמוד. הוא חוזר 500 שנה אחורה אל ספרד ורבי יצחק עראמה ואל רבנים נוספים שאף הם התחבטו בסוגייה: מה הופך את היהודי לבר-חיוב מבלי יכולת בחירה לאומית-זהותית?
הרב זקס משתמש במדרש הבירה הדולקת שהובן באופנים שונים על-ידי חז"ל כדי להסביר את דבריו, והוא אף עושה שימוש בסיפורו האישי-חווייתי, זה שגרם לו לתהות ולחקור. את הספר הוא חילק לארבעה חלקים: השאלה, המסע, החזון, העתיד.
הספר "רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו" הוא ניסיון לענות על השאלה היהודית: בעיני הגוי ההתבדלות היא טובה, חסם בפני היהודים מפני השתלטות וערבוב שאין ברצונם שיקרה, אך דווקא בעיני היהודי הבידול משמש כדבר רע אשר יש להתנכר אליו ולשאוף אל אמנציפציה ואל שוויון והכרה עולמית. האם כיום, במציאות מדינית-ריבונית אשר יוצרת קולקטיב, תימצא תשובה אשר תפתור את בעיית השניות הזהותית? לא בהכרח.
