אורי שגיא שהיה מוביל השיחות עם הסורים בשנת 2000 בשליחותו של
אהוד ברק שהיה אז ראש הממשלה מתאר מתוך ידע אישי וממידע פנימי את ההכנות לשיחות ואת השיחות עצמן.
הספר כתוב בצורה קולחת והוא בהחלט מעניין. ניכרת ההכנה המעמיקה שעשה המחבר לפני השיחות ביניהן לימוד מעמיק של עניין הגבולות ברמת הגולן, התפתחות קוו הגבול מההסכמים של צרפת ואנגליה במאה הקודמת ועד לקו הבינלאומי, הקו שנוצר בעקבות תקריות האש בשנות השישים וקווי הפסקת האש. מסתבר שצמד המילים קווי "הארבעה ביוני" שהסורים כל כך נוטים להשתמש בהם שנויים במחלוקת ומדובר בפעול לא על קוו גבול אחד אלא על קוו שזז לאורך השנים בתוקף הנסיבות.
שגיא מתאר את התהליך שעבר בבואו לשיחות ואת הבנתו שיש להיכנס לנעליו של היריב כדי למפות את ההבדלים בינינו לבין היריב ומתוכם לנסות ולמצוא פתרון. מהספר עולה כי ממשלות ישראל הקודמות לא ממש הכינו את השיחות או הכינו אותם בצורה די שטחית דבר שהיה לרועץ בשיחות הקודמות.
לצד העניין שיש בספרו של שגיא אי-אפשר להתעלם מהבנת "היתר" שהוא מפגין כלפי הצד הסורי. נראה שלעתים מרוב הבנת היריב והרצון להיכנס לנעליו שוכח שגיא את מי הוא מייצג. כל התנהגות וגחמה סוריים זוכים להסבר והבנה, פעם זה ה"כבוד הערבי", פעם זה לחץ דעת הקהל הסורית, פעם זו ממש טעות שלהם (כמו סירוב שר החוץ הסורי ללחוץ יד בתחילת הפגישה) שצריך למחול עליה ועוד ועוד. ברור לחלוטין שאין צד אחד הצודק בכל מאת האחוזים אבל לטעמי האישי הספר לוקה בחוסר איזון.
שגיא ביושר ובאומץ מביא גם את הצד "שלנו" ואת הבעייתיות בנסיגה מלאה מרמת הגולן. למשל "... הסכמה ישראלית לנסיגה לקו הארבעה ביוני, גם מבלי לקבוע היכן הוא עובר בדיוק, עשויה להיתפס בציבור הישראלי כקבלת אחריות על הפתיחה במלחמת ששת הימים, כהתקפלות אסטרטגית ומוסרית כאחד". ועוד "ויתור על השטחים שמהם פתחו הסורים בתנועה ובאש נגד צה"ל ויישובי הצפון, עלולה להיתפס כמתן פרס ל"תוקפן". תחושת 'הביטחון בצדקתנו' עלולה להתערער באחת" (עמוד 140).
מהספר עולה התנהלותו הבעייתית של ברק כראש ממשלה וברמה האישית אבל בזה אין חדש, כמעט כל מי שעבד בקרבה לברק לאורך השנים חוזר על תיאור זה שוב ושוב.
נקודה אחת חלפה במוחי בעת קריאת הספר, אם אכן שגיא מאמין ומייחל לחידוש השיחות עם הסורים למען השגת שלום אמתי בין שתי המדינות מדוע חשף בספר את כל הקלפים של הצד שלנו ולא השאיר לנו אפילו שמץ של יכולת התמקחות אתם בעתיד?
