"השבת" - אברהם יהושע השל - ידיעות אחרונות-תשע"ב בעבר כתבתי על ספרו של אברהם יהושע השל, רב אמריקני, "א-לוהים מאמין באדם". הספר מציג את משנתו הדתית- חברתית לאור מקורות חז"ל והעולם החסידי שהתפתח במאות השנים האחרונות. השל, ראה במאבקים החברתיים ביטוי לאמונה היהודית ובספרו הוא מאיר בזוויות שונות סוגיות בעולם המחשבה היהודי כמו היחס לזקנה וכו'.
במשנתו של השל הוא בוחן דרכים שבהן יכול האדם למצוא את נוכחותו של אלוהים בעולם, ואת הפליאה העזה שהוא חש כשהוא פוגש אותו. השל מדגיש שגם האלוהים מבקש וצריך את האדם, שמצידו צריך רק לפתוח את הלב כדי לפגוש בו. בספר ואף במשנתו משולבים נושאים שונים כגון ציונות, אגדה והלכה שמעל הכל מרחף הצדק החברתי כפי שהשל רואה אותו.
בספרו "השבת" (שיצא עתה בהוצאה מחודשת של
ידיעות אחרונות), מתמקד השל בנושא אחד: היום השביעי שבו מצווה האדם היהודי לשבות מכל מלאכה. השל פורש בספר זה את משנתו על השבת.
זוהי מסה קצרה שבה מחפש השל אחר משמעות רוחנית עבור האדם בן ימינו במהות השבת ובהלכותיה הרבות. התזה המרכזית בספר עוסקת על חשיבות הקדושה שבזמן, ששיאה השבת, בניגוד לקדושת המרחב, אותה השל רואה כהקדשה אנושית.
"קנקן ישן מלא חדש" - הוצאת הקיבוץ המאוחד-תשע"ב הרש"ר הירש, פרשן מודרני שחי בגרמניה אשר ביקש לעצב תודעה יהודית אחרת ובה "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" כמענה נקודתי לתופעות שרווחו בזמנו בעולם היהודי מקבל בספר החדש "קנקן ישן מלא חדש" סקירה נושאית אודות משנתו בתחומים שונים כמו גיור משפחה ונוספים.
לטעמו של המחבר כפי שהוא מציין בדברים שהוא כותב אודות הרב ומשנתו הרי שעד עתה אם היה עיסוק בדמותו של הרב הרי שהיא הייתה תחומית בעיקרה. כלומר: היה ניסיון להראות את משנתו התורנית כפי שזו באה לדי ביטוי בפירושו הפופולרי על התורה שכתב, אך לא בתחומים אחרים שבהם ניכרת השפעתו.
והשפעתו, כך לדברי המחבר, הייתה גדולה ומשמעותית בשעתה. בשעתה, מפני שכיום הורחבו האפיקים ונתרבו הדרכים. בזמן שבו חי הרב היה ניסיון למנוע משבר אל מול המודרנה, אך זו כפי שאנו חווים כיום איננה עוד מאיימת כשם שהייתה אז. גם כתביו התורניים הפופולריים הידועים כמו פירושו לתורה לעומת כתביו המחשבתיים כמו ספרו "חורב" אשר קיבלו תהודה מועטה ביותר הם עדות לכך וסימן לאופן שבו משנתו נתפסת.
כתביו עמוקים ונרחבים ומציגים תפיסה חדשה. האם תהיה תהודה לכל רוחב הגותו ולא רק לפרשנותו על התורה? נדמה כי אין הבנת התפיסה שלימה כאשר נלקחים אחדים ומוזנחים אחרים ואולי זה מה שמבקש המחבר לומר: הרש"ר הירש היה מהפכן. בואו ונכיר את דרכיו ואת הגותו.
כתבים מאוחרים, כלומר כתבים שיצאו לאחר מות המחבר מתחלקים לשניים: הראשונים, כמו הספר הנ"ל זוכים למהדורות שונות אם שיצאו בחייו של המחבר ואם שנים לאחר מותו. אבל יש גם כתבים מאוחרים מסוג שונה: כאלה שכתב יד שלהם יוצא לאור בתוספת או כיחידה עצמאית לספר שכבר קיים זה שנים ארוכות.
"צדקת הצדיק" - רבי צדוק הכהן מלובלין - תשס"ט אחד כזה הוא הספר צדקת הצדיק (שיצא בהוצאת מכון הר ברכה) ספר יסוד שכתב אחד מאדמו"רי החסידות ומהוגיה הרדיקליים והייחודיים - רבי צדוק הכהן מלובלין. הספר בנוי מפסקאות העוסקות במחשבה היהודית ע"פ התפיסה החסידית כפי שתופס אותם ר' צדוק.
במהדורה זו (תשנ"ט) מובאת פסקה ע"פ כתב יד של רב צדוק שלא יצא עד עתה במהדורות קודמות. לטעמי עצם הימצאותו של כתב יד חדש ובלתי ידוע או כתב יד ידוע אך שלא יצא עד עתה לרבים הוא מרתק. עם זאת, אינני יודע עד כמה אם בכלל יש לכך השפעה דרמטית על הידוע לנו אודות משנתו ותפיסתו כפי שאנו יודעים אותה כיום בעקבות הספר.
כלומר: אין להמעיט בחשיבות של הוספת פסקאות נוספות - זוהי עוד מחשבה עוד הגות, אולי. אך יחד עם זאת יש לדעת כי ייתכן שדבר לא השתנה וכי הגות שנפרסת על פני ספר שלם לא מן הסביר שתשתנה באופן ניכר ומשמעותי לפתע בפסקה או במספר פסקאות. אך זהו דבר מבורך וראוי ויותר מהכל: מוציא יצירה שלימה ומקיפה יותר מן הקודמות.
