X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  ספרים
מהי שפה משפטית? מהו חוזה? מהי עצומה, מהו נייר עמדה, מהי הצעת חוק, מהו כתב תביעה? מהי שפת גוף ואיך אפשר להיעזר בה? על שאלות אלה ונוספות עונה ספר הילדים "לשחרר נמר"
▪  ▪  ▪
כריכת הספר לשחרר נמר / דורית זילברמן

הספר "לשחרר נמר" מלמד את הקוראים על תקשורת של חיות וחושף בצורה עלילתית שמתאימה לילדים את הצורות המשפטיות והפרסומיות, כאוסף כלים שיעזור להם להבין את עולם המבוגרים ושפתם. שני תחומים אלה - התקשורת הלא מילולית שבשפת הגוף והתקשורת המילולית משפטית - מצויים בשימוש רב בקרב מבוגרים, אולם נראה כי שום ספר בדיוני לילדים עוד לא טיפל בהם עד כה.
גיבורת הספר, מִיָה, מבינה שפת חיות. בתוך קרקס של בני אדם, המשתמשים בשפה המשפטית-אינטלקטואלית, מיה מציעה את שפת החיות, השפה שבה השתמשו גם בני אדם בטרם היות השפה, כתקשורת רגשית. עולם המבוגרים לא אהוב על מיה - המבוגרים משתמשים בשפה כשפה יחצ"נית; שיווקית; ביורוקרטית; משפטית; לא פעם המבוגרים משתמשים במילים כדי לא לעשות מעשים. ואילו שפת החיות היא השפה הלא מילולית - שפת הגוף, הרגש הצרוף והאינסטינקט. אם מקשיבים היטב - כל ילד/ה וכל קורא/ה יכולים ללמוד את שפת החיות. היתרון בהקשבה והבנה כזו הוא שאפשר לנבא התנהגויות של בני אדם, לצפות את מעשיהם, לעתים בניגוד למה שהם יבטיחו במילים.
מיה מגלה שאפשר להבין בני אדם באופן שונה אם שמים לב לחיה המדברת מתוכם. כל אדם דומה בעיניה לחיה אחרת, וזהו האופי שלו, או האישיות שלו. כך למשל, צייד הכשרונות הוא עורב, ומנהלת הקרקס - קיפודה.
כל זה על-רקע ניסיונותיה הרבים של מיה לשחרר את הנמר בקרקס. לאחר שהיא מבינה כמה רע לו ואיזו התעללות עבר, היא פונה אל כל משתתפי הקרקס לעזור לה. הם מתחמקים בדרך שמבוגרים מתחמקים ומציעים לה, בזה אחר זה, דרכי פעולה משפטיות (כל אחד בדרך המאפיינת אותו): מנהלת הקרקס כותבת לה מכתב רשמי; השרירן מציע לה להחתים על עצומה (מעוצמה-כוח); הלוליין עושה הלהטוטים מציע לה לכתוב כתב תביעה (משל לעורך דין חלקלק); הרקדנית שעומדת על גב פיל מציעה לכתוב נייר עמדה (מיומנותה היא עמידה); מאלף הפילים מציע לה להגיש הצעת חוק (תהליך איטי כמו הליכה של פיל).
הקרקס הוא כמין עולם קטן שהכל מתרחש בו בדיוק כמו בעולם האמיתי. הוא סוג של משל על העולם ועל בני האדם: המוקיונית מסמלת יחצ"נית, האקרובט - עורך דין, השרירן - את הכוחניות, והפנטומימאית - את הרוב הדומם, ומיה לומדת איך לתמרן בין כולם ולהתגבר על כל המכשולים. כל זאת מבלי להתייאש ותוך זיהוי החברים הטובים שלה, השונים כל כך מכל החברים הרעים.
מעל לפני השטח זוהי פנטזיה שהרבה ילדים חולמים עליה: להיות חלק מהקרקס. בין הרקדנית למאלף הפילים ובין השרירן לאישה עם זקן. החיים בקרקס הם חיים עם כנפיים ולמִיָה ניתנה ההזדמנות - בשל כשרונה - להופיע בקרקס.
הספר יצא גם בגירסה מושמעת, מומלץ ללקויי למידה וללקויי ראייה או לילדים שלא רוצים לקרוא ויכולים לשמוע את הסיפור על טייפ בחדרם או בנסיעות.
את הספר קוראת דורית זילברמן בעצמה והוא ערוך עם מוזיקה מתאימה, מחולק לפרקים ומותאם לגירסת הספר המודפס.
ניתן להוריד את הספר ישירות למחשב או לרכוש תקליטור, באתר סוניקבוקס. מחיר הספר המושמע 39.90 ש"ח.
הרקע לכתיבת הספר
דורית זילברמן, דוקטור לספרות, סופרת, עורכת, מרצה ועורכת דין, כתבה את "לשחרר נמר" לנכדתה מיה, כדי להכין אותה לחיים. בעזרת סיפור עלילתי מרתק ושופע הומור, ביקשה זילברמן לתת בידי מיה ובידי ילדים בכלל, כלים להבין את עולם המבוגרים ושפתם, ולהיעזר בידע זה כדי להגן על עצמם מפני צביעות והסתרת האמת.
מאחורי הספר עומד תחקיר בן שנתיים סביב שפת החיות. זילברמן קראה שוב את סיפוריהם של שניים שידעו והבינו שפת חיות: ד"ר דוליטל ושלמה המלך. בערב בו הגיעה לקטע ב"דוקטור דוליטל" שבו המחבר, יו לופטינג, כותב שרק שפה אחת הדוקטור לא הבין - את שפת האצות, הקרינו בערוץ 8 תוכנית על תקשורת בין אצות וצוללנים. איך מדברים עם אצות? בעזרת בועות. באזור מחקר באחד האוקיינוסים, טיפחה קבוצה של צוללנים זן מסוים של אצות. כשחזרו, לאחר חודשיים של היעדרות, האצות לא פתחו לקראתם את עליהן. הצוללנים שלחו להן סדרות של בועות במקצבים אחידים שהן הכירו מהביקור הקודם. לאט-לאט האצות זיהו, התפייסו ופתחו את עליהן לקראת חבריהן הצוללנים. כך הוכנסה לספר אנקדוטה נוספת על שפת חיות.
דורית זילברמן (לבית גינזבורג), ילידת חיפה, 1956. למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן וב-1990 הוענק לה תואר דוקטור. כמו-כן למדה משפטים (2001) ובעלת תואר עורכת דין. היא עוסקת בכתיבה ספרותית ועריכה, מרצה ומדריכה בסדנאות כתיבה. שימשה כמרצה באוניברסיטאות תל אביב, חיפה, בר-אילן ובן-גוריון בנגב. שימשה כראש אקדמי במכללת המשולש בבקה אל גרבייה וכראש חוג לכתיבה אמנותית במכללת בית ברל. השתתפה בכנסים בינלאומיים שונים והרצתה בהם על ספריה (שחלקם תורגמו לשפות זרות). שימשה כמבקרת ספרות והייתה מעורכי כתב העת "מאזניים". את עבודת הדוקטורט שלה וכן את כל ספריה ניתן למצוא בספריית אוניברסיטת הרווארד. בשנים האחרונות משמשת גם כעורכת דין ומתמחה בדיני משפחה. זכתה בפרסים ספרותיים שונים וביניהם פרס מקרן תל אביב לאמנות ולתרבות על ספרות יפה (1980) ומילגה מקרן דב סדן על עבודתה לתואר שני על שירת יונה וולך. כמו-כן זכתה ב-1991 בפרס מטעם Memorial Foundation for Jewish Culture. ב-1993 זכתה בפרס מהקרן לעידוד סרטי איכות ישראלים על ספרה "סירוס", המתאר פרשת יחסים בין ישראלית ובדואי. כעבור עשר שנים הופק על-פי "סירוס" הסרט "טהארה", עם ג'וליאנו מר. ב-2001 זכתה בפרס קוגל לספרות.
פרסמה כ-20 ספרים ביניהם רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. פעמיים בימי חייה של דורית זילברמן התעורר בה הצורך לכתוב ספר ילדים. בפעם הראשונה עבור בתה הבכורה ובפעם השנייה עבור נכדתה הבכורה. שלושים שנה מפרידות בין שני הספרים. הספר הראשון "אימשל" (אימא-של) שהפך רב מכר מיידי, הוא סיפור על תום בתה הבכורה ועל התהליך שעברה בבחירת אבא חדש. בימים אלה מסתיים עיבוד הספר למחזה יחיד המשלב תיאטרון, הקרנה על שלושה מסכים וחלוקת איורים מהספר לצביעה ועבודה לילדים בקהל.
דורית הייתה נשואה למנחם זילברמן ולהם שלושה ילדים: תום, דין ואביגייל.
ספריה: שיעור ראשון ברכיבה על סוסים: סיפורים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1981); תחנה מרכזית (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1982); אימשל (תל אביב: מ. זילברמן, 1982) (איורים - שחר קליין); מתחת לבגדים (תל אביב: מ. זילברמן, 1983); סירוס (תל אביב: מ' זילברמן, 1985) (סיפור על חיי הבדוים בסיני); מדובר בזה ככל הנראה (אילת: מ. זילברמן, 1986); העברית היא אשה מתרחצת: שלושה פרקים על שירת יונה וולך (תל אביב: ירון גולן, תש"ן 1990); אשה בתוך אשה בתוך אשה בתוך: רומן קצר (תל אביב: קצין חינוך ראשי -צה"ל, תשנ"א 1991); סיוט מתוק: סיפורים (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ג 1993); העברית היא אשה מתרחצת: 6 פרקים על שירת יונה וולך (תל אביב: ירון גולן, 1993); לא ביום ולא בלילה (תל אביב: ביתן, תשנ"ה 1994) (סיפור); שופט שלי (תל אביב: ביתן, תשנ"ה 1995); שבע נשים ורצח (ירושלים: כתר, 1997) (רומן מתח); נוגה, קומי (אור יהודה: הד ארצי, תש"ס 1999) (רומן); מכשף השבט: עמוס עוז - היפנוזה ומיסטיקה ביצירותיו (אור יהודה: הד ארצי, תשנ"ט 1999); אחושרמוטה אהבה (תל אביב: מח הפקות, תש"ס 2000) (בשיתוף מישל חדד) (על המעטפת: באר השוטים); האם היא בוגדת? / האם הוא בוגד?: התופעה, הסימנים והפתרונות (תל אביב: מח הפקות, תשס"ב 2002) (בשיתוף מישל חדד); רצח עם קבלה: רומן מתח קבלי (תל אביב: מח הפקות, 2003) (בשיתוף נתן ארז) (תורגם לספרדית); El código cabalístico/Nathan Erez y Dorit Silberman (Barcelona:Apóstrofe, 2006); תמצאי לי אהבה (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2006) (רומן); שער הרחמים (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2008) (עריכה: ענת לויט).

מתוך הספר: המוקיונית

מיה לא ישנה כל הלילה מרוב התרגשות. למחרת בבוקר היא לא הלכה לבית הספר. בפתח הבלוק חיכתה לה מכונית ורודה וארוכה כמו אונייה. מי ראה דבר כזה? מכונית בצבע מסטיק בזוקה. זו הייתה המכונית של אדון הואילוֶוה. ההורים של מיה היו בעבודה והיא צלצלה אלי לבקש רשות לנסוע לקרקס. אני חשבתי שביום כזה מיה תלמד יותר מאשר בשבוע שלם בבית הספר. ובגלל שלא שולחים ילדה לבד לקרקס אז אמרתי לה לחכות לי והצטרפתי אליה. מי היה מאמין שפתאום היא תיעלם לי?!!!
מיה שרקה במשרוקית החרש וכל בעלי החיים של השכונה התקבצו סביבה. היא נפרדה מכולם בשריקות של ריקוד קצר: צצצצצצסססס ארוכות לסיבובים וגם צצצססס קצרות לרקיעות רגל ברצפה ואפילו צס צס צס לקפיצות קטנות, ולקחה איתה את הכלבה שלה דובה הסאמויידית, את צ'אי החתולה המשוגעת, ושלושתן נכנסו למושב האחורי במכונית הוורודה בעוד אני ישבתי מלפנים על יד הצייד. מיה תלתה על צווארה את משרוקית החרש שלה, המשרוקית הכסופה נצצה בשמש, ורוב האנשים חשבו בטעות שזו סתם משרוקית רגילה.
הנסיעה הייתה קצרה. בסופה ניצב אוהל ענק ועגול שנמתח לשמיים מהמרכז שלו, ונראה כמו מטרייה צבעונית ענקית.
"תסתובבו קצת בשטח הקרקס ואני אחפש את המנהלת." אמר צייד הכישרונות. "כשהיא תהיה מוכנה לקבל אותנו אקרא לך וניכנס," אסף את זנב המעיל שלו ונעלם.
מיה הגיעה עד פתח האוהל, הרימה את עיניה וראתה אקרובטים מתאמנים על נדנדות בגובה. הם טלטלו את עצמם קדימה ואחורה, צברו תנופה עד שהנדנדה נעה בקשת רחבה למעלה למטה למעלה ועברו, תוך כדי גלגולים באוויר, מנדנדה לנדנדה. נשמתה של מיה כמעט פרחה. הם היו מאוד גבוהים, כמעט כמו להקה של שפיריות המרפרפות בכנפיהן ומחפשות אחר האגם. מתחתם על חבל עם מוט מאוזן ביד התקדמו לוליינים לבושים בירוק וצהוב, שנראו כמו חרדונים על קצה החומה.
מישהו משך למיה בחולצה שלה, וכאילו משך בחוט את המבט למטה. היא הפסיקה לעקוב אחרי החזרה של האקרובטים ובדקה מי זה שמושך אותה. מוקיונית בעלת פרצוף לבן פה ענק מחייך באדום ואף פינג פונג ירוק צחקה אליה. או שהיא לא צחקה אבל נראתה ברגע הראשון צוחקת.
"הי, ילדה, מה את עושה כאן?" קראה.
"באתי להתקבל לקרקס," מיה ענתה.
"אה, הצייד הביא אותך," ענתה המוקיונית ונשמעה למיה קצת עצובה.
"כן, אני מחכה לפגישה עם מנהלת הקרקס." אמרה מיה דווקא בשמחה.
"מה הכישרון שלך?" שאלה המוקיונית.
"אני מבינה שפת חיות."
"באמת?" נדהמה המוקיונית וניערה את ראשה כאילו יצאה הרגע מהבריכה ונשארו לה מים באוזן.
"כן, לכל משפחת חיות יש שפה משלה," אמרה מיה.
"אני שמעתי על זה," אמרה המוקיונית ושוב ניערה את ראשה. "דוקטור דוליטל ידע לדבר עם חיות. אבל אם אני זוכרת נכון, שפה אחת הוא לא הצליח לפענח..."
"איזו?" הסתקרנה מיה.
"את שפת האצות." המוקיונית אמרה בקול גבוה מאוד.
"אה, זה די פשוט," מיה חיבבה את המוקיונית שהיו לה תנועות מצחיקות כמו של צ'אי, החתולה המנומרת שלה.
"נראה לך פשוט להבין שפת אצות?!" התפלאה המוקיונית ונעצה בה עיניים תמהות וגבות שחורות עגולות שמצוירות לה באמצע המצח.
"כן. מדברים איתן בבועות אוויר..." מיה אמרה ברצינות.
"בועות אוויר?" המוקיונית זינקה לאחור בתנועה מפתיעה וחזרה לאט לאט קדימה אל מיה.
"כדי לפגוש אצות צריך לצלול מתחת למים, נכון?" מיה הסבירה בסבלנות.
"נו?" המוקיונית קפצה על רגליה האחוריות למעלה ולמטה בקוצר רוח.
"נו?" חזרתי גם אני אחרי המוקיונית כמו הד. גם אני רציתי מאוד לדעת.
"כשאת צוללת לעומק, אל האצות, נכון צריך להחזיק הרבה אוויר בריאות או לקחת על הגב בלוני חמצן?"
"נו? נו כבר," המוקיונית צרחה.
"אי-אפשר להחזיק את האוויר בלי סוף אז משחררים לאט לאט בועות אוויר, נכון?" מיה הדגימה תנועות של שחייה. "אסור לשחרר בועות, לא בבת אחת ולא מהר מהר כי אז האצות נבהלות וסוגרות את העלים שלהן. צריך לעשות את זה בעדינות. בועות קטנות, מדגדגות, מלטפות. בועות של שלום."
"וואו," אמרה המוקיונית לעצמה. ובעצמה ענתה לעצמה כמו הד, "וואו."
"בהתחלה האצות סגורות," מיה המשיכה ללמד את שפת האצות. "הן כועסות עלי שעזבתי אותן. לכי תסבירי לאצות שאני לא יכולה לחיות מתחת למים קרוב אליהן. לכי תגידי להן שבני אדם נושמים אחרת. אבל עכשיו אספתי אוויר ובאתי. אז אני משחררת מהשנורקל שלי רק שתים שלוש בועות."
"ואז מה קורה?" שאלה המוקיונית.
"זה מדגדג להן ונעים להן והן פותחות את העלים. המצב רוח שלהן משתפר והן כבר לא כל כך כועסות."
"כי הן גם רואות שחזרת?" ניסיתי את כוחי.
"נכון. אז אני משחררת חמש קבוצות של חמש בועות."
"ומה זה אומר?" שאלה המוקיונית ופתחה את הפה כל כך גדול כאילו היא עומדת לטרוף זבוב שעבר שם.
"זו פשוט יצירת קשר." מיה השיבה. "כמו שבני אדם שואלים מה נשמע איך הולך מה קורה מה העניינים."
"נו, ואחרי כל הברכות איך מתחילה השיחה? מה כבר אפשר להגיד בבועית?" הקשתה המוקיונית.
"זה אומר משהו, בערך כזה: אני אוהבת אתכן, אני באה בחברות," מיה ענתה בחיוך.
"זו שפה של רגשות," התערבתי ואמרתי למוקיונית הזאת שלא מבינה מה מדברים איתה. "הרי אי-אפשר להגיד בבועית: 'את רוצה לבוא אתי לחוג לבלט בשעה חמש?' כי אצות לא שמעו בחיים שלהן על בלט. השפה שלהן שונה משלנו."
"את ממש קוסמת!" המוקיונית אמרה למיה כשהבינה לבסוף. "כל מי שקרא את 'מסעותיו של דוקטור דוליטל', ואין מי שלא קרא את הספר הזה, לא יודע עדיין שמישהי פענחה את שפת האצות. העולם צריך לדעת את זה. את חייבת לפרסם את זה."
"אני אופיע אתכם בקרקס וככה אנשים יידעו," מיה אמרה בשמחה.
"לא, לא, לא, זה לא הולך ככה. בלי לפרסם את זה גם המנהלת לא תיקח אותך, זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה לך."
"למה את מתכוונת?" שאלה מיה מודאגת.
"אני מתכוונת," אמרה המוקיונית ושוב עשתה סלטה באוויר, התהפכה וחזרה ועמדה מול מיה. "אני מתכוונת שאת צריכה להיות מפורסמת, אולי תופיעי בטלוויזיה בתוכנית של קוסמים או של כישרונות כאלה... מיוחדים."
"איך אני יכולה להספיק? אני נכנסת אליה בעוד כמה דקות," שאלה מיה מופתעת.
"יודעת מה? אז את צריכה לפחות פלייר." קבעה המוקיונית, שכל הצבעים על בגד המשי שלה התנפנפו כשדיברה, בירוק צהוב שחור אדום ולבן.
"מה זה פלייר?" מיה שאלה.
"פליי באנגלית זה לעוף." לא יכולתי להתאפק ועניתי: "מעיפים את הדף הזה לאנשים בתיבות דואר או על חלונות המכוניות מתחת למגב, ובדף את מפרסמת את עצמך. לכן פלייר זה דף-עף."
מיה הרגישה שאף פעם אי-אפשר לדעת מה הצעד הבא של המקויונית, ממש כמו החתולה שלה, צ'אי המשוגעת, וליתר ביטחון שאלה: "אבל מה צריך להיות כתוב בדף הזה?"
"אני הולכת להביא דף ועט ונכין לך פלייר." אמרה המוקיונית, זינקה בריצה מהירה לאיזו פינה בקרקס וחזרה.
"יש לך כינוי?" שאלה המוקיונית.
"סבתא שלי אומרת שאני נביאה. נכון, סבתא?" מיה אמרה במבוכה. "את יודעת מה זה?"
"ברור שאני יודעת." ענתה המוקיונית לפני שהספקתי לענות וזינקה למעלה ככה סתם. "נביאים מופיעים אחרי התורה."
"מה?!" מיה התבלבלה.
"תורה, נביאים, כתובים. אם תקחי את האותיות הראשונות של המלים שאמרתי לך – מה תקבלי? תנ"ך."
"נכון. תנ"ך..." מיה הייתה עכשיו עוד יותר נבוכה, כי מלים הפריעו לה.
"אבל התנ"ך קצת עבה בשבילנו," המוקיונית איבדה את הסבלנות. "פלייר עשוי רק דף אחד."
וזה מה שהמוקיונית כתבה:
שפת חיות – פותרת בעיות
מיה הנביאה מבינה שפת חיות
מאלף עד תו – מאצה עד תן
היא תגלה לך מה עומד להיות
וזה לא משנה אם אתה גדול או קטן
מיה הנביאה חזרה מסיבוב הופעות בעולם
היא מרקידה ומשמחת את כולם
היא קוראת עתידות של אנשים
ופותרת מצבים קשים
מיה אמרה: "את נורא מגזימה."
המוקיונית ענתה: "זו העבודה שלי, מוקיון זה בן אדם מוגזם."
"אבל אסור לשקר," מיה מלמלה ושוב התאכזבה מהמבוגרים. התברר לה שהמבוגרים בקרקס לא שונים מהמבוגרים בשכונה.
"גוזמה זה לא שקר," ניערה המוקיונית את ראשה ולא הפסיקה עד שמיה צחקה.
"אז הפלייר בעצם לוקח את האמת ומעיף אותה כמו בלון?!" בדקה מיה אם הבינה נכון.
"בדיוק. קחי את הפלייר הזה למנהלת," המוקיונית דחפה לה את הפלייר לכיס. "עם זה היא תקבל אותך לקרקס."
"אבל מה שכתוב בפלייר לא נכון, לא הייתי בסיבוב הופעות בעולם. בכלל לא יצאתי מהשכונה שלנו," מיה מחתה בקול חלש. "פעם כשהייתי עוד יותר קטנה אבא ואמא לקחו אותי לעיר הכי גדולה בארץ, לרופא שיבדוק אותי, כי חשבתי שאני חתולה. ייללתי וליקקתי ושכחתי איך לדבר." אבל המוקיונית כבר לא הקשיבה למיה ונעלמה הרחק בין הכלובים. ואת סוף המשפט מיה כבר צעקה אחריה:
"הייתי בסיבוב הופעות בעולם?! אני בקושי זוכרת את השם של העיר ההיא."

לשחרר נמר; מאת: דורית זילברמן; ספר ילדים בליווי חוברת הפעלה; איורים ועיצוב עטיפה: אביגייל זילברמן; הוצאת אלרום; גיל יעד: 12-9; ספר: 120 עמודים, מחיר: 68 ש"ח; חוברת: 52 עמודים, 25 ש"ח
תאריך:  17/04/2013   |   עודכן:  17/04/2013
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
אורי מילשטיין
פרק 12 מספרו החדש של הפילוסוף הביטחוני וההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין 'הופקרו למוות' על אחת הפרשות הקשות במלחמות ישראל: פרשת קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות    כיצד עברה על חברי ניצנים תקופת השבי במצרים; הפתעתם על שהושמצו כשחזרו מן השבי; דרישתם להקים ועדת חקירה; מסקנות ועדת החקירה של צה"ל; מסקנות חקירותיו של המומחה האסטרטגי, יוסף דוריאל, שאחותו שולמית נרצחה ע"י המצרים אחרי הכניעה ושנפטר בימים אלה
ציפי לוין
תרגום חדש לרומן הקלאסי "גטסבי הגדול" מאת פ' סקוט פיצג'רלד - בהוצאת אחוזת בית ובתרגומו של ליאור שטרנברג - על המיליונר יפה התואר וחובב מסיבות הפאר, שקונה בית באחד מפרברי היוקרה בניו-יורק ומבקש להשתלב בסביבתו הסנובית
ציפי לוין
שלושים שנה לאחר צאת התרגום העברי הראשון - והיחיד עד כה - ל"סיפורי קנטרברי", רואה אור בעברית העיבוד המהפכני של פיטר אקרויד ליצירת המופת של ג'פרי צ'וסר, בתרגומו היפהפה של המשורר מאיר ויזלטיר
עפר דרורי
הספר במהדורת אלבום מהווה דיוקן לאיש מופלא, יוחאי בן-נון, גיבור ישראל בעל עיטור הגבורה ממלחמת השחרור, מקים הקומנדו הימי ומפקד היחידה פעמיים, מפקד חיל הים בין השנים 1960-1966, מקים החברה הישראלית לחקר ימים ואגמים ומנהלה בין השנים 1966-1982
עליס בליטנטל
בישראל מתפרסמים המוני כותרים בכל שנה, ומספר הקוראים אותם רב. אך ספרו החדש של דן רדלר "הכדור השמיני" ממקם את הסופר בשורה הראשונה של הכותבים כיום. הן בגלל צורת הכתיבה המורכבת, המשלבת כתיבה בגוף ראשון מול סיפור, ובין אם השפה היפה שכמותה כבר לא זוכים לראות או לשמוע כיום
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il