"סְקָרָמוּשׁ", ספרו האהוב ביותר של רפאל סבטיני, הוא רומן היסטורי רצוף הרפתקאות, מתובל בסיפור אהבה גדול מהחיים ומעוטר ברקע הססגוני של ימי המהפכה הצרפתית. העלילה הסוחפת של הספר באה לידי ביטוי בתיאטרון בסגנון הקומדיה דל'ארטה בו מוצא מקלט גיבורו של סבטיני הנוטל את השם סְקָרָמוּשׁ, דמות הליצן החושף את האמת בפני כל.
המהפכה הצרפתית שזעזעה את העולם מוצאת את גיבורו של הרומן, אנדרה-לואי, מתמחה בעיסוקו כעורך דין, ומתוך מקלט מוגן ובטוח הוא נמלט ומוצא מחסה בתיאטרון נודד, נוטל עליו את תפקידו של סְקָרָמוּשׁ ונושא את דברו מאחורי המסכה. האם יוכל לבנות את עתידו כשחקן, לשאת את השחקנית בה התאהב? לא בטלטלת המאורעות הסוחפת! סְקָרָמוּשׁ נאלץ לברוח מהתיאטרון ומארוסתו וללמוד לאחוז בחרב. וכסייף ואיש חרב הוא מגיע לשיאו ומשנה את מהלך ההיסטוריה.
"סְקָרָמוּשׁ, רומן מימי המהפכה הצרפתית" מוגש לקורא העברי בתרגום מלא, מוקפד ומלווה בהערות.
רפאל סבטיני, ממוצא אנגלי-איטלקי, היה הסופר החשוב והפורה ביותר של רומנים וספרי הרפתקאות על-רקע היסטורי, בתחילת המאה העשרים. רבים מספריו עובדו לקולנוע ולתיאטרון ונמכרו במיליוני עותקים.
סבטיני זכה להכרה רק ב-1921, עם פרסום "סקרמוש", שהיה רב המכר הראשון שלו וזכה למספר רב של עיבודים, על במות התיאטרון ומסכי הקולנוע.
"רפאל סבטיני העניק תנופה דרמטית, עוז רוח וגוון רומנטי
לכל רקע או תקופה שתיאר" ("טיימס").
על הסופר רפאל סבטיני (1950-1875) נולד באיטליה, בנם של זמרת אופרה אנגליה וזמר אופרה איטלקי. כשהפסיקו שניהם לזמר התפרנסו הוריו כמורים, ועברו בין ערי אירופה השונות. רפאל גדל בבית סבו באנגליה, למד תחילה בפורטוגל ולאחר מכן בשוויץ. בגיל 17 שלט בחמש שפות ואז חזר לאנגליה ואימץ את השפה האנגלית כשפת האם שלו. "בשפה האנגלית נכתבו היצירות הטובות ביותר", טען, "ואני רוצה לעסוק בכתיבה".
בשנת 1922 פרסם את "קפטן בלאד", שמיסד את שמו כסופר אהוד של רבי מכר. ספר זה היה מאז פרסומו מקור לחיקויים רבים והשפיע על עשרות סרטים, מחזות ומחזות-זמר. הוא עלה לראשונה על המסכים בשנת 1924 כסרט אילם. בעקבותיו הודפס שנית ספרו "נץ הים" שלא זכה להצלחה רבה, כשראה אור לראשונה ב-1915.
רפאל סבטיני כתב למעלה משלושים ספרי הרפתקאות, שרובם היו רבי מכר. בנוסף פרסם עשרות סיפורים קצרים ומחזה. ספריו שתורגמו לעברית: נץ הים, תרגום נחמיה פורת, 1953; סקרמוש, תרגום חיים תרסי, 1952; קפיטן בלאד, תרגום יצחק סברדליק, 1953; המלך האבוד, תרגום נחמיה פורת, 1952.