X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  ספרים
תרגום חדש של עמוס מוקדי למחזה "הסערה" (שייקספיר); 77 שנה אחרי שאמו מרגוט קלאוזנר התפטרה מניהול "הבימה" כי לא אפשרו לה להעלותו
▪  ▪  ▪
"הסערה" תרגום חדש

לאחר קריירה בינלאומית עשירה בתחום הכתיבה, הבימוי והמשחק, השלים בימים אלה הסופר והיוצר עמוס מוקדי (82) את תרגומו המחודש של "הסערה", מחזהו האחרון ויש האומרים, הטוב ביותר, של ויליאם שייקספיר. עבודת התרגום ועיבוד המחזה שארכו שנים אחדות, רואים אור בהוצאת "כתב" בצורת ספר המוצע לחובבי שייקספיר בישראל בצרוף דיסק המחזה המעובד בשבוע הספר 2013.
בכך סוגר בעצם מוקדי סוג של מעגל מעניין. לפני 77 שנים התפטרה בטריקת דלת אמו של עמוס מוקדי, מרגוט קלאוזנר, שהייתה המנהלת הראשונה של תיאטרון "הבימה" בישראל, מניהולו. בין הסיבות לעזיבתה הייתה החזית האחידה שהציבו חברי הבימה כנגדה להעסקת במאים ממערב אירופה וכתוצאה מכך לא הועלו מחזות של שייקספיר באותה תקופה. לאחר התפטרותה ייסדה כידוע את "אולפני הרצליה" הקרויים עד היום על שמה.
"הסערה" מספר על אודות פרוספרו, דוכס מילאנו, חובב הכשפים, שדוכסותו נגזלת ממנו על-ידי אחיו הבוגדני אנטוניו. האח מגרש את פרוספרו ובתו היפה מירנדה מהעיר בספינה רעועה ואכולת רקב. הם נטרפים אל אי בודד ומנהלים שם את חייהם בחברתם של הרוח האוורירי אריאל, עוזרו, וצבא רוחותיו, ועם קאליבן, בנה מעוות הצורה של מכשפה אשר משרת אותם. התמה המרכזית של המחזה הינה הסליחה האנושית. זו הסיבה שבנוסף להבאה לדפוס של התרגום החדש פרי עטו, עיבד עמוס מוקדי, שהינו פעיל שלום ותיק, את המחזה וביים אותו כחלק מפרויקט תיאטרלי יהודי-ערבי עם השחקנית הערבייה המצוינת סאלווה נאקרא, זמרת הסופרן הערבייה אינאס מאסלאחה והמוסיקאי בישארה ח'יל.
על פרויקט "הסערה" של מוקדי כתב ראש החוג לאומנות התיאטרון באוניברסיטת ת"א, פרופ' גד קינר: "הפקת "הסערה" בתרגומו, עיבודו ובימויו של השחקן עמוס מוקדי היא אחת החוויות התרבותיות המעמיקות, האנינות והמענגות ביותר שבהן צפיתי על במה ישראלית זה זמן רב. זוהי פנינה מלוטשת, תרגום מופתי הממזג בחובו נאמנות דקדקנית וחקרנית לפיוט, למצלול, למשקל, למקצב ולרב רובדיותו של הטקסט המקורי".
בשבועות האחרונים מנהל מוקדי, בסיוע הוצאת "כתב", חשבון יומי בפייסבוק העוסק בוויליאם שייקספיר והנקרא "שייקספיר להמונים". בכוונתו, על-אף גילו המופלג, ליזום פגישות עם תלמידי תיכון יהודיים וערביים בכל רחבי הארץ, להקרין בפניהם קטעים מן הסערה, להציג חלקים בעצמו באופן חי ולשוחח עימם על משמעות הסליחה והפיוס עם הזולת.

על המחבר:

בביקורתו על "הסערה", מכנה פרופ' גד קינר, ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, את עמוס מוקדי כַּ"שחקן רב הוותק והניסיון". הסיבה לכך, שקהל התיאטרון בארץ אינו מודע דיו לעובדה זאת הינה, שבמשך עשרות שנים חי ופעל מוקדי באנגליה, שם הקים שני תיאטרונים – אחד בעיר השדה אקסטר והשני בלונדון במרחק צעדים מכיכר פיקדילי, כשבראש נאמניו עומדת ידידתו, ג'ודי דנץ' – ובהם ביים ושיחק בעשרות מחזות וגם סייר ולימד כשחקן ובמאי בארצות דוברות אנגלית, ביניהן ארה"ב, בשנים 1975 ו-1976.
בשובו ארצה, ב-1978, הקדיש מוקדי את כשרונו להפקת סרטים, ביניהם הסרט העלילתי "צלילה חוזרת", שזכה בפרס הסרט הטוב ב-1982, ו"פרחי התקוה", הסרט הדוקומנטארי המתעד ילדים ישראלים ופלשתינים בני תשע, שמעבדים אדמה במשותף במשך שנה, סרט שמוצג במאות בתי ספר ברחבי העולם וגם נצפה ב"אונסקו" וזכה שם לעניין רב. עמוס מוקדי כתב ופרסם ספרים חשובים וביניהם הטרילוגיה "חיי נביא"- על חייו ופועלו של עמוס הנביא (הוצ' כרמל, 1995), שמעריב כינה אותו "הרומן העברי החשוב ביותר בעשור האחרון" ו"האתגר, פרדיגמה יהודית חדשה", בהוצ' גפן 2001, שעליו גמר המנוח הרב מנחם פרומן את ההלל, וציין אותו כ"הערכה חדשה ונועזת, המשלבת את היהדות עם שאר העולם."
מוקדי, שלחם להגנת משמר העמק ב-1948, לא חדל מליצור ולהיאבק על עקרונותיו. לאחר שסיפר וכתב על תנועות ובני אדם שחיו בעבר הרחוק והקרוב (ספרו האחרון, "מלאכים על התקרה", מספר על בן קיבוץ, שמגלה בימינו אלה, בגרמניה, אם גרמניה ואח מאומץ פלשתיני), והיה כל חייו שותף למאבק על השלום (בין השאר היה ממקימי "נשים בשחור"), עסוק היום בכתיבת רומן עתידני, המתאר אדם, השורד שואה גרעינית עולמית וניצב לבדו מול השאלות המוסריות העמוקות בשעות חייו האחרונות. אבל, כשמשה מנשהוב מהוצאת "כתב" האיץ בו לפרסם את יצירתו הבימתית והקולנועית - תרגומה החדש ועיבודה הנועז של "הסערה" בהפקה ישראלית -פלשתינית – לא יכול מוקדי לסרב מלהביא בפני דוברי העברית את צוואתו המוסרית של גדול היוצרים התיאטרוניים בכל הדורות. ב"הסערה" - אחרון מחזותיו של שייקספיר – הוא מצווה עלינו את הסליחה לאוייב. פרוספרו, הדוכס הגולה גובר על אויביו מבקשי נפשו ואומר: "נדיר לבחור בטוב מלעשות נקם; בהבינם חטאם, שלמה מלאכתי ולא אוסיף לכעוס ולו דקה." פרוספרו הוא בן דמותו של שייקספיר ומשוחק כאן ע"י מוקדי עצמו.
על תרגום "הסערה" אומר עוד פרופ' קינר: "מוקדי "הוציא מתחת ידיו פנינה מלוטשת, תרגום למופת, הממזג בחובו נאמנות דקדקנית וחקרנית לפיוט, למצלול, למשקל, למקצב ולרב-רובדיותו של הטקסט המקורי, בד-בבד עם מודעות תיאטרונית, רהיטות ונגישות מיידית לאוזנו של הצופה הישראלי, והדהודים מובלעים וסובטיליים להוויה הפוליטית..." וכך, ביצירה בימתית-קולנועית זו, משלב עמוס מוקדי, בנם של ראשוני החלוצים, את מיטב כשרונו עם להטו המוסרי ומגיש לִקְהַל הקוראים והצופים – צירוף נדיר בפני עצמו! – את מיטב הדרמה העולמית בלבוש עברי.

"הסערה"

פרק מתוך הספר:

רַחֲמִים! האונייה נִשְׁבֶּרת! אִשְׁתִּי! בָּנַי! שָׁלוֹם לְךָ,
אָחִי! אֲנַחְנוּ שׁוֹקְעִים, שׁוֹקְעִים, שׁוֹקְעִים.
הקוסם, פרוספרו, מקבל דיווח על מה שקרה:
כולם, מלבד הספנים, נטשו ספינה
ואל קצף הגלים קפצו!
הנסיך מספר:
אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת אָבִי טוֹבֵעַ בַּמְּצוּלָה. אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת
הרוחות שרות באוזניו:
בַּמְּצוּלָה אָבִיךָ נָח,
שִׁלְדּוֹ הָפַךְ אַלְמֹג,
שְׁתֵּי הַפְּנִינִים הִנָּן עֵינָיו.
אָבִיךָ לא יִמּוֹג.
שניים מהניצולים נחותי הדרגה:
מִכֵּיוָן שֶׁהַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו טָבְעוּ בַּסְּעָרָה, אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו הַשַּׁלִּיטִים באי!
הקצין הראשון – בתום המחזה:
הָאֳנִיָּה,
שֶׁרַק לִפְנֵי שָׁעוֹת טָבְעָה,
עכשיו בְּטוּחָה וּמְצֻחְצַחַת הִיא,
כְּמוֹ לִפְנֵי הַהַפְלָגָה.
נגד "היתה":.
הקוסם, לבתו:
הַשֶּׁבֶר הַנּוֹרָא אֲשֶׁר רָאִית,
אֲשֶׁר רִסֵּק אֶת הַסְּפִינָה, וְאֶת מִדַּת הָרַחֲמִים עוֹרֵר בָּךְ, בַּת,
אֲנִי בְּכִשּׁוּפַי עִצַּבְתִּי כָּךְ,
שֶׁשַּׂעֲרָה מֵרֹאשׁ נוֹסְעֶיהָ לֹא
נָפְלָה – אֲשֶׁר רָאִית טוֹבְעִים בַּיָּם
וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעַתְּ
הקצין מדווח:
יָשַׁנּוּ כְּמוֹ מֵתִים, וְ'נִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיךְ, אַחְרֵי שֶׁמתַּחַת לַסִּפּוּן שָׁמַעְנוּ
נְהָמוֹת, שִׁקְשׁוּק שַׁלְשְׁלָאוֹת.
זְוָעָה שֶׁל תֹּפֶת, פתאום הִתְעוֹרַרְנוּ –
חָפְשִׁים, סְדוּרִים, כְּאִלּוּ כְּלוּם
לִרְאוֹת כְּמוֹ חֲדָשָׁה אֶת הַסְּפִינָה
הַמַּלְכוּתִית וְ'תָּרַב-חוֹבֵל מַבִּיט בָּהּ!
"תפקידה" של הסערה
כשבאי הבודד...
הַכֹּל טִבְעִי יִפְרַח, לְלֹא עָמָל
וָיֶזַע, לְלֹא בְּגִידָה וָכַחַשׁ, חֶרֶב
וַחֲנִית לֹא יֵרָאוּ בָּאָרֶץ.
הַטֶּבַע הוּא אֲשֶׁר יַפְרֶה הַכֹּל,
כְּמֵעוֹלָם!
הקוסם, אחרי שהכניע את אויביו באמצעות הסערה, מחליט לסלוח להם על-מנת לחזור ליום-יום:
נָדִיר
לִבְחֹר בַּטּוֹב מִלַּעֲשׂוֹת נָקָם;
בַּהֲבִינָם חֶטְאָם, שָׁלְמָה מְלַאכְתִּי
וְלֹא אוֹסִיף לִכְעֹס וְלוּ דַּקָּה.
פַּתַּח אֱסוּרֵיהֶם, אֲרִיאֵל, קְסָמַי
בְּטֵלִים; אֶת חוּשֵׁיהֶם הָשֵׁב לָהֶם
וְיִהְיוּ נָא כְּבָרִאשׁוֹנָה.
ולרוחות, ששרתו אותו במשך 12 שנות גלותו באי, הוא מודיע:
בִּקַּשְׁתִּי עֶזְרַתְכֶם, הו, עדינים,
לְהַחֲשִׁיךְ אוֹר יוֹם וּלְהַטִּיל
סוּפָה בֵּין יְרַק הַיָּם לִתְכֹל שָׁמַיִם,
אֲבָל אֲנִי עַל יְכָלְתִּי לִגְזֹר קְסָמִים
מוֹחֵל בָּזֹאת! היום אֶשְׁבֹּר מַטִּי, אֶקְבֹּר אוֹתוֹ בְּלֵב-
הָאֲדָמָה וּבְקַרְקַע הַיָּם,
אַטְבִּיעַ אֶת סִפְרִי.
המלך מבקש הסבר:
הַסְבֵּר לִי אֵיךְ נִצַּלִתָּ, וְכָאן לִפְגּשׁ
אוֹתָנוּ צַצְתָּ, שָׁלֹש שָׁעוֹת אַחְרֵי
אֲשֶׁר טֹרְפָה אֳנִיָּתִי; אַחְרֵי –
אֲבוֹי לַזִּכָּרוֹן! – שֶׁפֶרְדִּינַנְד,
בְּנִי יְחִידִי, אָבַד לִי?
הקוסם:
ולִי אָבְדָה בִּתִּי יְחִידָתִי בַּסְּעָרָה!
(הבת לא אבדה ממש – רק לאביה, בעולם האידיאלי שבדמיונו. במציאות, היא חוזרת אל היום-יום, כמלכה)
(הקוסם, שחזר להיות דוכס, לעצמו)
עכשיו אפליג למִילָנוֹ, ושָׁם, כדוכס,
אֶפְרֹשׁ לעניניי, כְּשֶׁכָּל הִרְהוּר שְׁלִישִׁי שֶלִּי
יִהְיֶה קִבְרִי.
סוף דבר לקהל, מפי הקוסם):
סוֹפִי יֵאוּשׁ אֵפוֹא, אֶלָּא
אִם כֵּן תַּצִּיל אוֹתִי תְפִלָּה,
אֲשֶׁר תִּגַּע אֶל רַחֲמִים,
אָשָׁם תָּסִיר מֵעַל שִׁכְמִי.
וּכְפִי שֶׁחֲטָאֵיכֶם כּוּפְּרוּ,
אוֹתִי בְּחֶסֶד שַׁחְרְרוּ.

תאריך:  13/06/2013   |   עודכן:  13/06/2013
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"הסערה" (שייקספיר) - תרגום של מוקדי
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ציפי לוין
העבר וההווה נשזרים אחד בשני ומקלפים מדויד, שכבה אחר שכבה, את סיפור חייו    לעיני הקורא נחשף גבר כבן 45, חזק וחלש, מגלה ומסתיר, אוהב ושונא    מנסה להתמודד ולייצב את המערבולות הפנימיות והחיצוניות האופפות את חייו
גד גזית
שבעים שנה לאחר ארועי ארצות הדמים, האם העולם שוב ניצב בפתחה של תקופה של איום חברתי? והאם שוב היהודי מככב "כשחקן" מרכזי?. אם כן, הרי שמדובר בעוד וריאציה של איום ישן שהאנושות כבר ידעה כמותו ולכן הוא פחות מסוכן
עפר דרורי
ספר זיכרון לאילן רמון ולבנו אסף רמון. מעורר השראה
שושנה ויג
יפה כפיר "מעבר לכאב"    אורנה בינור "גשרים"
חגית בת-אליעזר
השיר "אבל אהבה" שנתן לספר את שמו הוא הכרזה מתפרצת, מקוטעת אך שוצפת    שפת השיר מדויקת וברורה, אך עם זאת מעניינת ומשמחת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il