"נערה מברלין" הוא אכן רומן עוצמתי כפי שהגדירו הגארדיין. הרומן מביא את סיפורה של רוזה קליין, נערה יהודייה בברלין בשנת 1933 החווה יחד עם משפחתה את תחילתה של השואה. לא השואה שאנו מכירים מספרי ההיסטוריה, מחנות ההשמדה והרצח אלא תחילת השינוי במדינה דמוקרטית המתירה הפקר את יהודייה. עוצמתו של הספר דומה במקצת לספר "לבד בברלין" של פאלאדה בכך שהיא עוסקת בשנים שקדמו לשואה ומראה לנו צעד אחר צעד כיצד התפתחו הדברים והגיעו לשואה שאנו מכירים.
היהודים כידוע לא היו אהובים אף פעם אבל בגרמניה הם החזיקו משרות משמעותיות, היו נחשבים כאנשי תרבות, מדע וספר והיו מקובלים בחברה הגבוהה. השינוי החברתי שהובל ע"י ההנהגה הציף את השנאות הישנות והפך את דמם של היהודים להפקר. בתחילה בשינוי הגדרת המשרה, לאחר מכן באיסור עבודה במקצוע, בהמשך היעדרות מכוונת של שוטרים מרחובות העיר כדי לאפשר פרעות והרס של רכוש יהודי בידי קנאים נאצים וסופו בהגליה בכוח למחנות מעצר והשמדה.
גם בכאוס הנורא ששולט ברחובות ברלין מתגלים מעטים עם צלם אנוש שזוכרים את חבריהם היהודים ומנסים לסייע, אבל בחלק מהמקרים, דווקא היהודים הם המסרבים להאמין שהרע מכל לפניהם ומעדיפים להתעלם מהאזהרות של חבריהם.
הספר "נערה מברלין" עוסק בסיפורה של משפחה אחת שמצליחה ערב סגירת הגבולות בין גרמניה לשכנותיה לשלוח את אחת מהבנות ברכבת ללונדון במסגרת הקינדרטרנספורט וזאת לאחר שנואשו לקבל ויזה לאיזושהי מדינה ברחבי העולם ולצאת מגרמניה.
סיפור המשפחה, תלאות הנערה שנשלחה ותלאות התקופה מסופרים בצורה אותנטית לאחר מחקר מעמיק של המחבר. העיניים לא יישארו יבשות בסיום הקריאה.
מומלץ מאוד.
נערה מברלין, ג'ייק ווליס סימונס, ידיעות ספרים, 2011, 446 עמודים
