המחבר יריב אומר היה מפקד מחלקה במלחמת לבנון השנייה והוזעק למלחמה כאיש מילואים יחד עם חבריו לגדוד ולחטיבה. הספר שקטן במספר עמודיו גדול מבחינת תוכנו וערכו. להערכתי אחד הספרים האישיים על קרבות היותר טובים שקראתי.
יריב מתאר את תחושותיו של המפקד הזוטר בעת הגיוס, בהכנות למלחמה וביציאה לקרבות. לא נעלמים מעיניו המבוכה והבלגן השורר בצבא. משימות שמבוטלות חדשות לבקרים, שינוי משימה תכופים, התכוננות ליעד א' , שינוי משימה ליעד ב' ויציאה ברגע האחרון ליעד ג', כל מה שנכתב בוועדת החקירה לאחר המלחמה עולה מן הדפים כסיפור אישי של מי שהיה שם. אומר מתאר בשפה רזה ולעתים גם בשמץ של הומור את הסיטואציות שחייל קרבי זוכה להם תחת אש. הפחד, החשש ובמקרה של אומר ההתגברות עליהם תוך תפקוד מעולה שמחזירים אותו ואת חייליו בשלום הביתה.
לצד תיאורי הקרבות לאומר גם תובנות על החיים, הוא עושה שימוש בפילוסופיה שלמד ומחבר את התאוריות למציאות בצורה מרתקת.
הספר בעיני מצוין ומומלץ מאוד.
- רגל פה רגל שם, יריב אומר, גוונים, 2012, 144 עמודים
