שם הספר: מהתם להכא
מאת: מיכל פוחצ'בסקי
הוצאה: יד בן צבי
עורכת-מרכזת: שלומית מועלם
רישומים: רות ארבל
כריכה: קשה. צילום עטיפה: מאיר פוחצ'בסקי
מספר עמודים: 406
ספר חדש בהוצאת יד יצחק בן צבי מביא לראשונה את זיכרונותיו של יחיאל מיכל שלמה זלמן פוחצ'בסקי (1863 - 1947), אחת הדמויות הססגוניות והמעניינות שפעלו בארץ ישראל בעת ראשית ההתיישבות..הוא עלה לארץ ישראל שבאימפריה העות'מאנית בשנת 1885 כשהוא בן עשרים ושתיים שנים בסך-הכל,.ללא כל משפחה, כאחד מתוך שישה צעירים מוכשרים שנשלחו על-ידי הברון רוטשילד לשמש כאן כמדריכי החקלאות לאנשי העלייה הראשונה הנבוכים.
הוא התיישב במושבה הצעירה ראשון לציון ומשם יצא לסיוריו המקצועיים ברחבי הארץ להדריך ולכוון בכישרון רב את חקלאיה של הארץ הזו שהחלה זה עתה לקלוט חזרה את בניה ובנותיה השבים אל מולדתם. הוא תרם ממרצו, ניסיונו ומהידע הרב שצבר להקמת ישובים נוספים בארץ ולביסוסם של ישובים קיימים, והיה בין הראשונים שהניחו פה את התשתית לחקלאות המודרנית בארץ ישראל. הוא היה בעלה של הסופרת העברייה הראשונה בארץ ישראל וביתם בראשון לציון היה מרכז חברתי ותרבותי ידוע ביישוב הצעיר..
מתוך מודעות היסטורית לחשיבות השעה והמקום, החל בגיל 63 לתעד בשפתו הציורית והמושחזת את תולדות חייו תוך התמקדות בפרק המרכזי - המושבות בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה והשנייה. הזיכרונות נכתבו בעברית, בשפה קולחת מאוד, עשירה בדימויים, בהומור, עם דמויות ססגוניות, אירועים מרגשים, תיאורי מקום מלאי חיים והכל בשפה יצירתית עשירה ורבת כישרון. הזיכרונות שנשמרו במגירה שנים רבות טופלו עתה בקפידה ואהבה וראו אור ראשון כפרויקט משפחתי רחב יריעה ביוזמת נכדתו רות ארבל בת ה- 86, בעזרת נכדו איש ראשון לציון אלישיב פוחצ'בסקי (90), ותחת ידיהם של ניניו ונינותיו טלי אבישי, אסנת ארבל, עו"ד עצמון יניב ועוד.
בעבודת נמלים מאומצת ועם כבוד ואהבה לכל מילה שכתב יחיאל מיכל פוחצ'בסקי לפני שמונים עד תשעים שנה, הם הכינו את כתב היד המקורי לדפוס כמסמך השומר בהקפדה על שפתו המקורית אך ניתן לקריאה רהוטה בימינו אלה. לזיכרונות עצמם נוספו מבואות רקע לתקופה, לאיש ולכתבי היד, ונספחים הכוללים בין היתר מאמרים שפרסם פוחצ'בסקי בעיתונות החקלאית בין השנים 1913 ו-1927, מכתבים מ-1885 ועוד.
האווירה בארץ ישראל באותן השנים הייתה רוויה מאבקי כוח: על שפה, על תרבות, על שיטות עבודה חקלאיות ועל דרכי ניהול. מתחים בין ישן וחדש, בין עולה חדש לוותיק, אך גם מוטיווציה רבה להצליח ולהכות פה שוב שורש. פוחצ'בסקי חיבק את הקשיים ויכל להם. הוא חי פה, עד גיל שמונים וארבע, חיים מלאי דרמה, ריגוש, אתגרים, הצלחות, שמחות, אסונות ואהבה רבה לאדם, לאדמה, לרעייתו הסופרת העברייה הראשונה נחמה פוחצ'בסקי, לילדיו אפרת ועשהאל וכמובן לשפה העברית שבה הקפיד לדבר ולכתוב עד יומו האחרון.
הוא כתב על עצמו "לא ספרא ולא בר ספרא אלא עובד וכורם פשוט אני" ולמרות זאת מהווים זיכרונותיו מסמך נדיר ואדיר, נוגע ומעניין, על ימיהם הראשונים של ישובים כבאר טוביה, נס-ציונה, יסוד המעלה, ראשון לציון, זיכרון יעקב, ראש פינה ועוד ואכן הספר מיועד בראש ובראשונה לכל חובבי הראשית: ראשית השפה העברית המתחדשת, ראשית החקלאות בארץ ישראל, ראשית ההתיישבות החדשה בשוב העם היהודי אל ארצו ואף ראשית הספרות העברית, ניצני הסכסוך היהודים- ערבי ועוד ועוד.
לא לשווא בחר מוסד יד בן צבי ששם לו כמטרה לספר, לחקור ולהפיץ את תולדות הארץ הזו, להוציא לאור את יומנו של איש העץ והאדמה יחיאל מיכל שלמה זלמן פוחצ'בסקי.