מתוך הספר: יום שלישי
16 באוקטובר, מרסיי צרפת
|
|
|
היום הוא היום! אני נמצא כעת בטיסה מאורלי למרסיי. עֶמי הביא אותי לשדה התעופה. הוא ממשיך במטלות שלו לבדו בפאריס. אני מנסה להרגע ולהעביר בראשי את השתלשלות העניינים, מה מותר להגיד ומה אסור בפגישה הקרובה הצפויה במרסיי עם ז'אן-ז'ק מוֹלָר מהסְדֶק, בעניין האורניום. אני חייב להיות מרוכז. הבחור כזכור, הינו בעל תושיה ומבין עניין. אני משעין לאחור את ראשי, מעמיד פני ישן, ומריץ את הסרט בו אני משתתף כשחקן ראשי ברגע זה. יש לנו טריילרים מלאים בחלקי מטוסים, חלקים לחיל חימוש, מחשבים מגרמניה, ציוד מצבא ארה"ב שנאסף במספר נקודות באירופה, שני טריילרים של תרופות מאנגליה, שהבריטים לא הסכימו לשחרר לארץ, עוד תרופות משוויץ וגרמניה בכמות גדולה מאוד ועוד. "אדי הכל יכול" רכש עבורנו מספר טריילרים, לא ידוע לי בדיוק כמה, והשאר נשכרו וצריך להחזירם בעוד שלושה שבועות לכל המאוחר. ברגע זה, כשאני טס בדרך למרסיי, מגיעות המשאיות הגוררות את הטריילרים הללו לנקודת איסוף ליד הנמל במרסיי. שישה טריילרים הגיעו הבוקר ברכבת, וכבר דאגו לאסוף אותם ולהביאם לנקודת המפגש. אדי נמצא בעיר מאתמול והוא מטפל בכל עניני עמילות המכס, בהכנת המסמכים השונים ובהצהרה שהכל מפליג לגנואה, ומשם בטרנס שיפמנט. אינני יודע אם הוא יצהיר שהמטען מיועד בסוף לישראל או לא. אדי יחליט על היעד ברגע האחרון, ביחד עם האיש שלו בנמל מרסיי. אניית המעבורת צפויה להגיע בשעה אחת בצהריים בדיוק. היא נושאת דגל בריטי, וכרגע, יש עליה בין היתר שישה אנשי צוות ישראלים. אומנם כולם בעלי דרכון זר, ומדברים בבליל שפות, אולם למעשה הם מ'כוחותינו', ויש להם תפקיד חשוב נוסף: לשמור על הטריילרים מכול משמר. המעבורת עוסקת בדרך כלל בהעברת משאיות או טריילרים ברחבי הים התיכון. עליה להכנס לרציף המעבורות, להטעין את הטריילרים ולהפליג חזרה לא יאוחר מאשר בשעה שתיים וחצי. אדי הרגיע אותנו: ההעמסה תארך חצי שעה, מקסימום ארבעים דקות. כלומר יש לנו זמן ולא צריך להלחץ. כשאני חושב על המבצע להשבתת הנמל, והוצאת כל הסווארים הערבים והאנטי ישראלים מהנמל, עולה חיוך על שפתי. איזה ממזרים הם החברה "שם למעלה"! הם ארגנו במרסיי לא פחות מאשר הפגנה אנטי ישראלית, "נגד האגרסיביות של ישראל הטובחת בשכניה שוחרי השלום!!" לא פחות ולא יותר. אני לא מכיר חוצפה גדולה יותר מזה. ההפגנה אורגנה על-ידי אוהדי ישראל במרסיי, ובראשם ראש העיר, וקיבלה רשיון חוקי. ארגון העובדים הקומוניסטי, ה- CGT הצטרף בשמחה למארגנים, הם ישביתו את הנמל משעה שתיים עשרה וחצי, ואז יצאו אוטובוסים מאורגנים מהנמל למרכז מרסיי להפגין. הרשיון להפגנה מתיר להם לצעוד משעה אחת ורבע עד שתיים, אחרי זה יינשאו נאום או שניים, צילומים לטלוויזיה ולעיתונות וחזרה לעבודה בנמל. בינתיים, בזמן ההפגנה, ישאר בנמל צוות מינימום, ובראשו צרפתי שונא ערבים שמודע לכך שבמשמרת שלו נעמיס מעבורת עם 'ציוד הומניטרי' לישראל. גם הוא לא צריך לדעת הכל. מה שכן מעניין אותו זו מעטפה קטנה מלאה בשטרות של 500 פרנק שיקבל כדי לזרז הליכים. המפגינים אמורים לחזור בין שלוש לשלוש וחצי, כשהכל מבחינתנו יהיה כבר גמור. אלא שנדפקנו מעט. האוניה שמגיעה מניגריה עם האורניום, 'מלכת האטלנטי' שמה, אמורה הייתה להגיע למרסיי ביום ראשון, אבל התעכבה בנמל ולנסיה בספרד, אלוהים יודע מדוע, ולפי המידע האחרון שבידנו, היא צפויה להגיע למרסיי בשעה שתיים היום. בשביל זה אני כאן. החברֶ'ה לא צריכים אותי במרסיי בכדי להעמיס את אונית המעבורת, אני בדרך למרסיי כי ידידנו ז'אן ז'ק מולָר מְהַסְדֶק בא למרסיי בכדי שאפגיש אותו עם איש הקשר שלנו שיראה לו מיהם שלושת מבריחי האורניום. תפקידי הנוסף, שז'אן-ז'ק כמובן לא יודע אותו, הוא לעכב אותו בעיר עד שאונית המעבורת שלנו תפליג. אין לנו שום רצון שז'אן-ז'ק יבין שמשהו קורה מתחת לאפו, ושאנחנו מוציאים מצרפת בערך חמש מאות טון של סחורות, בדיוק כשהוא נמצא בנמל מרסיי. אין ארוחת בּוּיָבֶּס אצל מישל. זה נדחה למועד בלתי ידוע בעתיד.
|
