"מהגרים זה אליס איילנד, מוטל בן פייסי החזן בדרך לאמריקה. מהגרים זה המון אנשים באוניה מתפרקת, מתבוננים בחוף המבטחים. הם באים מרעב ועוני, וימצאו את הזהב. ילדיהם יהיו רופאים מהנדסים, עורכי דין. מהגרים הם לעולם זרים, מתלבשים אחרת, יש להם ריח שונה.
אבל אנחנו, בני המהגרים... אנחנו עולים ושרים, כי יש לנו אידאולוגיה. אנחנו באים מבתים בהם החלום של אמריקה קרם עור וגידים. אנחנו היינו החלום האמריקני. כשאנחנו עולים על אוניה או אווירון אנחנו משאירים מאחורינו את הרחובות בהם מתגלגל הזהב. אנחנו נוסעים אל הארץ המובטחת.
אנחנו לא מכאן. הריח אחר, המבטא מגוחך. אנחנו באים מארץ אינדיאנים, ולא מכירים את עגנון. את השמות שלנו משבשים או מחליפים בשמות אחרים. אנחנו מתגעגעים לסיר הבשר ואל הורינו. אנחנו בני מהגרים. אנחנו מהגרים."
