בשלהי מלחמת העולם העולם השנייה, מגייס המודיעין הסובייטי ילדים יהודיים שהוסתרו מפני הנאצים, במנזרים, ומכשיר אותם להיות מרגלים לטובת רוסיה.
במרכז עלילת הספר עומדים שלומי בן ה-16 ואחותו אנה בת ה-14, שהוסתרו במנזרים על-ידי אמם. הם גויסו ואומנו על-ידי המודיעין הסובייטי, למשימות ריגול במדינת ישראל, והונחו להישאר במנזרים עד שישוחררו על-ידי ארגונים ציוניים ויועברו לישראל.
ב-1948 הם מצטרפים לצה"ל ובסיום שירותם הצבאי, אנה מתחילה לעבוד כפקידה במשרד עורכי-דין בתל אביב, ושלומי מחפש מימון לבניית מפעל קטן לייצור נקניקיות.
ב-1951 מחדש ארגון המודיעין הסובייטי את הקשר עם שלומי, הם תומכים בו כספית ומפעילים אותו במשימות מודיעין במחנות צבא, תחת המסווה של ספק נקניקיות. קפטן וולודיה, שגייס אותם למודיעין הסובייטי, יוצר קשר גם עם אנה ומכשיר אותה להשתמש ביופייה כדי לכבוש גברים ולגלות את סודותיהם.
בעזרת המחלקה לאיתור קרובים, מאתרים שלומי ואנה את אביהם בתל אביב, כשהוא זקן, שבור פיזית ומנטלית, ומתפרנס ממכירת בייגל לתלמידי בית-ספר.
במאי 1965 נמצאת גופתו של שלומי, ("קושר המעיים"), תלויה על תקרת מפעלו כשהמעיים מהם ייצר נקניקיות כרוכים סביב צווארו. המשטרה קובעת שמדובר בהתאבדות, אך חקירה מעמיקה יותר של השב"כ חושפת את מגעו של המודיעין הסובייטי.
מכאן פורם הסיפור את קורי העכביש שטוו הסובייטים סביב אנה, המרגלת היפהפיה ואחיה. העלילה, רוויית היצרים והדם לופתת את צווארו של הקורא עד לסיומו המפתיע של הספר.
מנחם משגב עבד שנים רבות בחטיבת ההנדסה בתעשיה האוירית, והיה שותף פעיל בתכנון המטוסים שפותחו בה. ב-1987 נבחר כ'שליח קהילתי', מתוך אלפי מועמדים, לחמש מדינות במערב התיכון בארה"ב, במסגרת פרויקט מיוחד של הסוכנות וההסתדרות הציונית העולמית. במסגרת פרויקט זה הוצבו שליחים ברחבי העולם במקומות בהם לא היה שום מוסד ישראלי ייצוגי. התקופה הייתה תקופת האינתיפאדה הראשונה. תפקידו כלל הסברה סביב השעון באוניברסיטאות, ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, מול דוברי הפתח. כמו-כן, פעל רבות לעידוד התיירות לישראל, שהלכה והדלדלה, באותה תקופה.
לאחר השליחות בת השנתיים, חזר לעבוד בתעשיה האוירית בתחום מכירות, שיווק וניהול חוזים בינלאומיים. את שירותו הצבאי עשה בחיל-האוויר, בטייסת תובלה ואחר-כך הועבר לבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה, לתפקידי הדרכה ופיקוד על קורסים במקצועות התעופה. במילואים שירת ביחידה מיוחדת - יחידת הנחתה קדמית, איתה עבר מספר מלחמות. בגיל 45 לאחר שסיים את שירות המילואים, עבר קורס קציני משטרה, ושירת בהתנדבות במשך שש שנים, ביחידת הסיור של מרחב הירקון.
הוא פרש פרישה מוקדמת מהתעשיה האוירית, והתמסר לכתיבה. ספרו הראשון "הקללה של הינדה" - דרמה שהחלה לפני כ-100 שנה, המעלה על הכתב פרשייה משפחתית הקשורה לאביו. הספר תורגם גם לאנגלית והופיע ברשימת רבי-המכר של ספרות יהודית באמזון. לאחר-מכן, פרסם ספר שירים בשם "שירים שרציתי לומר", ובספטמבר האחרון ראה אור ספר הילדים "מחברת הסיפורים של סבא", שנכתב בהשראת ספרים שכתב לכל אחד מששת נכדיו, על שנת חייו הראשונה. בימים אלה נמצא בשלב עריכה רומן נוסף שלו, והוא בעיצומה של כתיבת רומן בדיוני.
מנחם משגב, יליד יפו, 1950. בן לניצולי שואה, פליטי קפריסין. בעל תעודה של הנדסאי מכונות וחומרים, תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בתקשורת מקצועית. במהלך התקופה בה התגורר ברמת אביב ג', 32 שנים, יזם את הקמת מקהלה בניצוחו של גרציאני. הוא ואישתו שרו במקהלה עד שיצאו לשליחות בארה"ב. כשחזרו לארץ הצטרפו למקהלת "רגבים" בניצוחו של זאב אולמן, ויצאו איתה להופעות בכל רחבי אירופה.
מזה 30 שנה משחק בתיאטרוני חובבים. שיחק על במות צוותא, סוזן דלל, ביכורי העתים ועוד. בימים אלה פנו אליו בנוגע להקמת תיאטרון אידי. כיום מתגורר עם אישתו בהוד השרון, אב לשתי בנות וסבא לשישה נכדים.
