תמה מערכת הבחירות בהכרעה חותכת.
בנימין נתניהו יעמוד בראש ממשלת ישראל. הקלפי הציבה אותו בודד בצמרת. מוקף בנבחרי מפלגתו הוא נשאר לבד לנווט את המדינה בשנות הכהונה שתתחיל מיד עם הרכבת הממשלה. האחריות כולה עליו. הוא לא יתעלם מן הבוחרים שנתנו לו את קולם. הוא לא יוכל להתעלם מן האתגרים הצרים על ישראל מתוכה ומחוצה לה. עליו ורק עליו מוטלת החובה המוסרית לתבוע מן ההשגחה העליונה כי תפרוש עליו חסותה בדרך הקשה בה הוא עתיד ללכת, נאמן לחובה האחת הגדולה -לעשות את המרב להיטיב עם כלל ישראל ביצירתיות עמוקה.
זה הרבה למעלה ממשחקי כס, הרבה למעלה מבוכהלטריה קואליציונית, הרבה למעלה ממהלכי אריתמטיקה שאינה למודה להכניס את המורכבות יוצאת הדופן של הקיום הישראלי לתוך לוחות הכפל. הוא יודע זאת. הוא אמר זאת. הוא השמיע זאת בבית ובחוצות. הוא ילך להרכבת הקואליציה והממשלה שלו כשכל המשקולות על כתפיו ועל כל המשקולות - המשקולת המכרעת של האחריות הלאומית שוקלת פי כמה מסך כל המשקולות הפרטיקולאריות. לא יהיה לו קל. תומכיו ויריביו הפוליטיים יצטרכו להתרגל לכבד את בדידותו בראש גשר הפיקוד. אני מתפלל כי ה' הטוב ממרומיו יברך אותו. זאת ההכרעה של ערימת פתקי ההצבעה כולם.
