הערה, דעה ושני שירי עמדה

לפני שנים, לפני האינתיפאדה של שנת 2000, כאשר אמי עדיין חיה, הייתי איש המחנה השמאלי, שהחזיק בדעה שיש לשאוף לשלום וללכת לקראת הפלשתינים לשם כך. כל פעם שהיה איזה פיגוע ואמי הייתי מאוד נסערת, ניסיתי לשכנע אותה שעלינו להבליג ולא לנקוט בפעולות תגמול. בסתר לבי חשבתי שסך הכול, למרות שלא פעם היו הרוגים, הרי הנזק שיגרם מפעולת תגמול יהיה עצום. הייתי בדעה שמספר ההרוגים בתאונות דרכים, למשל, גבוה בהרבה, מאלו שנפגעים מפעולות כגון אלו של הפלשתינים. חשבתי שאם נוכיח לפלשתינים, שאנו שוחרי שלום, נוכל בסוף להגיע להסדר. כך ניצבתי כל פעם מול אמי הזועמת ובלי לנסות לסתור את טענותיה שהפלשתינים ראויים לפעולות תגמול חריפות, הסברתי לה שאין לנו ברירה – כי ארה"ב, ידידתנו הגדולה והיחידה, תיפגע עמוקות אם נפעל בצורה תקיפה ונאבד את תמיכתה, שבלעדיה אנחנו פשוט אבודים. עמדותיי השתנו לחלוטין אחרי האינתיפאדה של שנת 2000. פתאום קלטתי מה שכל הזמן ניסה המחנה הימני להסביר, שאי-אפשר להגיע לשלום עם הפלשתינים, כי הם פשוט מעוניינים להשמיד אותנו ולא מעניין אותם שום הסדר או שלום. היום אכן, אני בדעה שכל הדיבורים על כך שחייבים, פשוט חייבים, להגיע להסדר הם שטות מוחלטת. הסכם השלום עם מצרים, שבא בעקבות רצונו הכן של סאדאת בשלום, מוכיח דווקא שעם הפלשתינים אי-אפשר להגיע להסדר. זאת מפני שהבנתי שעמוק בתוכם, הם רוצים רק לסלק אותנו מכאן וכל הדיבורים שלהם בענייני הסכם, נועדו רק לקראת מטרה יחידה זאת שעומדת לנגד עיניהם. הנה שני שירים על המצב, כפי שהוא נראה בעיני עכשיו: מוחמד סכינאי איש הולך לו לדרכו, הרחוב מאיר פנים לו, אך בסתר, בלבו, זעמו הולך וגובר בו. מוחמד שמו. לישראל ישר הדרך, יש תפילין ויש טלית, ויש בלב אהבה לתמיד. אך למוחמד סכינאי, שנאה במחשכים, כי רואה הוא בעיניים רק רוצחים וכובשים אכזריים. כי מוחמד סכינאי, התחנך עם אש שנאה, על הברכיים של הוריו ואחר כך מוריו, שכך חינכו אותו כל שנותיו. ועכשיו מוחמד סכינאי פסוקי שטן לו באזניים ושאיפות לו שתיים: למות ולהגיע לשמיים, שם בתולות לו מחכות משתחוות אפיים. ותמים הוא מוחמד סכינאי, כי גדל במדינה שהצדק נר לה לרגליים, והוטעה הוא לחשוב שכל מה שטוב למדינה, ראוי הוא לשנאה. כן מאמין הוא מוחמד סכינאי לכל אשר לוחשים לו באזניים. לא מבין שבינתיים הוא הורס את חייו שבנה בעמל כפיים. כי למד הוא מוחמד סכינאי, שאת כל הקשיים בחיים ולו גם אם ליהודים לא קשורים, אפשר לפתור על הסכין על הסכין... שלומית בונה סוכה סוחא בונת סוכה וזאת סוכה ממש יפה שם שלומית תארח את כולם באהבה ואין זאת עוד סוכה בחצר ליד הגינה סוחא בונה סוכת אבלים ולשלומית יש גם חלום שיבוא במהרה שלום סוחא וחלומה פשוט הלוואי שעוד יהודי ימות ומי יבוא לסוכה ששלומית בונה חובק זר פרחים גדול נורא זה ראש הממשלה וכל הפמליה ישירו בקול גדול, שיר לשלום ומי יבוא לסוכה של סוחא ראש הרשות בכפייה והוא ישיר ינאם בפני כולם מיליון שאהידים יבקש מאתם שלומית בונה סוכה ואין זאת סתם סוכה יפה אלא מקושטת בקפידה סוחא בונה סוכה ואין זאת רק סוכה כי היא ליד שוחה ונבנית אחרי החפירה סוהא, שלומית, בונה שוחה, סוכה, שוחה, סוכה