האם הח"כ מיקי זוהר בור? טיפש? או דמגוג?

קראתי מספר פעמים את הראיון על "חוק השבת" עם ח"כ מיקי זוהר ( דה מארקר מיום 6.1.16). מה אני צריך להבין ממשפט פלאי כמו " אם נוותר על הרעיון היהודי, הצאצאים שלנו עוד עלולים לחיות במדינה דמוקרטית". "עלולים" כלומר חס וחלילה?! והיכן חס וחלילה לחיות? "במדינה דמוקרטית"! כלומר חס וחלילה - מדינות המערב. חס וחלילה מדינות "נוראיות" כמו: צרפת, שוויץ, אנגליה, ודנמרק. ולא רק זאת אלא צריך להישאר אך ורק עם "הרעיון היהודי" משום שמתברר כי אחרת האלטרנטיבה היא איומה כפי שהוא אומר: "היו בהיסטוריה של העם היהודי כל כך הרבה אנשים שזלזלו בעיקרון וברעיון היהודי, ואיזה מחיר שילמנו. תנועת ההשכלה היא הדוגמה הכי טובה". מדוע רק תנועת ההשכלה? מדוע לא סופר משורר ומתרגם לרוסית ומרוסית? אחד בשם ולדימיר? מי אמר שמולדתו הרוחנית הנה אודסה? טוב יש בעיה עמו כי "כדי שתהיה יהודי זה שאימא שלך תהיה יהודייה". ואמו של זאב ז'בוטינסקי הייתה הרי יהודייה... ח"כ מיקי זוהר הוא גם משל. הוא משל לאנטי אינטלקטואליות של תנועת הליכוד משך השנים. תנועה שבהקמתה בתחילה כתנועת החרות, היו לצד מנחם בגין ד"ר יוחנן באדר וגם אורי צבי גרינברג, וכנגדו: הלל קוק ושמואל מרלין, שהפכה משך השנים תנועה של עסקנים פוליטיקאים, החסרה כל תפיסת יסוד מושרשת לאומית וליברלית. לו הייתה תנועה לאומית הייתה מצדדת בהיות ישראל מדינת לאום אזרחי ישראלי, אחת המוצא האתני או הדתי של אזרחיה. לו הייתה תנועה ליברלית הייתה מצדדת בנישואין אזרחיים מחד-גיסא, והפחתה דרסטית של מעורבות הממשלה בכלכלה, כולל ביטול קיומם של מוסדות אקסטריטוריאלים ציונים בארץ, באשר אינם לכלל טובת כלל אזרחיה מאידך-גיסא.