יבוא האופניים החשמליים לא הוסדר חוקית, כך שלמעשה ניתן לומר שנוצרה לקונה קרימינלית מצד רשויות המדינה בכל הנוגע ליבוא כלי רכב העלולים להיות מסוכנים. מתברר בגוף הכתבה עצמה שרק עכשיו אושרו התקנות המסדירות לראשונה את השימוש בקורקינטים חשמליים תוך הגבלת הנסיעה ל-25 קמ"ש וגיל מינימלי של הרוכב ל-16 שנים, והאופנים החשמליות יחויבו לשאת לוחית ממוספרת. על פניה הגבלת המהירות היא משמעותית לטובה, בשל הנזק הפציעות וגם המוות, שגרמו עד כה כלי הרכב החשמליים.
בכתבה עצמה נכתב, שנוכח קשיי המשטרה לטפל בבעיית האופנים, הורחבו סמכויות האכיפה גם לפקחי הרשויות המקומיות. כאן נשאלת השאלה, כיצד יפקחו הפקחים? האם הם ירוצו אחרי האופנים רגלית על המדרכות? או שמא ייסעו גם הם על אופנים חשמליות? ואם הם יסעו באופן שוטף על המדרכות לצורך האכיפה, האם הם בעצמם לא יעלו את העומס הבלתי נסבל על מדרכות ת"א כמו מדרכות רחוב אבן גבירול?
כהמשך לכך מוזכרת בכתבה הקצבה נדיבה (250 מיליוני שקל) להקמת רשת שבילי אופנים שתחבר את כל הרשויות במטרופולין ת"א. ועל זה נאמר, האם בת"א כל הבעיות נפתרו? הרי הבעיה הבסיסית של שבילי האופנים בת"א הנו המפגש בין רוכב האופנים והולך הרגל. ולא רק זאת אלא שרוכבי האופנים נוסעים לשני הכיווניים על שתי המדרכות!
זאת ועוד, ומה לגבי האוטובוסים? הרי אין שום הפרדה בין הולך הרגל הממהר לאוטובוס או יורד ממנו, לבין האופנים. אני עצמי ראיתי תאונה שכזו, שלמרבה המזל הסתיימה בטוב כי מדובר היה ברוכב אופנים רגילות ולא חשמליות.
בכל מקום נורמלי בעולם אין עירוב כזה בין הולכי רגל לרוכבי אופנים. יש צורך להקצות להם מסלול ניפרד גם על חשבון המדרכה הרחבה של אבן גבירול תוך תמרור ורמזור מתאים. כמובן שלא ניתן לבצע זאת ללא אכיפה מתאימה וחיוב מספור על כל כלי אופן. אבל כדי שזה יפעל כהלכה יש להקדים ולחנך בבתי הספר את הנהיגה הנכונה והבטוחה על הדו אופנים למיניהם.
