אלי חזן היה בעברו עוזר פרלמנטרי של
גדעון סער בקדנציה הראשונה שלו כחבר כנסת ובהמשך כשר החינוך. כיום הוא משמש כראש אגף ההסברה וקשרי החוץ של מפלגת הליכוד.
בהרצאה שנתן לעמותה החינוכית "חזון לאומי" שבה הוא שואף להסביר את העבודה בתור עוזר בלשכת שר, הוא נתן הסבר מאוד מעניין המספק הסבר לשאלה - למה קשה למגזר הפוליטי לשנות מדיניות של משרדי הממשלה, להעביר רפורמות גדולות/פרויקטים גדולים או לבצע שינויים גדולים בישראל?
לא משתמע לשתי פנים חזן מספר סיפור שבה התקיימה ישיבת עבודה איתו יחד עם שר החינוך, גדעון סער, ופקיד בכיר ממשרד החינוך, שהנושא לדיון בה היה שינוי בהיבט מסוים במדיניות החינוך של ישראל.
במהלך הפגישה תגובתו של הפקיד הבכיר התבטאה בהסכמה מלאה על דרישות השר ורצון מלא לבצע אותו.
לאחר עיכוב והמתנה מעבר למצופה מצד הפקיד ביחסו לשינוי המדיניות, חזן מדבר עם אישיות בכירה בפקידות משרד החינוך ושם נאמר באופן שאינו משתמע לשני פנים: "תקשיב אלי, זה לא יבוצע". בהמשך אחת מסמנכ"ליות המשרד אומרת לו: "אלי, אל תכעס, אנחנו היינו פה הרבה זמן לפניך ואנחנו נהיה הרבה זמן אחריך".
אבל איך אפשר לדעת שמקרה זה לא ייחודי רק למשרד החינוך? חזן מספק תשובה בכך שהוא מוסיף את האמרה הבאה: "דיברתי עם עוזרי שרים אחרים ואני זיהיתי את אותו תסכול מהפקידים".
אמרות אילו ממי שהיה עוזרו של שר במדינת ישראל, נותנות לנו צוהר להבין את היחסים המורכבים בין המגזר הפוליטי (והמערך התומך-פוליטיקה שמתלווה אליו) המעוניין לבצע שינויים, לבין שירות המדינה במשרדי הממשלה המעוניין להשאיר את המצב כמו שהוא.
