נמרוד בוסו חשף ב-THEMARKER של יום חמישי ה-21.4.16 שמשך עשרות שנים מנעה עירית ת"א שירותים מגבעת עמל באופן מכוון.
בשנת 1960 פנו חלק מתושבי השכונה לרשות הפיתוח (שנועדה להיות מכבסת כשרות של הפקעת אדמות הערבים) כדי שתמכור להם את הזכויות בבתיהם בשכונה אולם לכך התנגדה עיריית ת"א החל מאז תקופת ראש העירייה מרדכי נמיר.
במקום זאת הוחלט למכור את הקרקעות לחברה פרטית שתתחייב למצוא פתרונות דיור לתושבי השכונה. האדמות נמכרו ליזם ב.פ. ידור שלא עמד בתנאי ההסכם לבניה ולהקצות 100 דירות לתושבי השכונה.
ב-27.8.1987 על-פי פרוטוקול מועצת העיר, כשנישאל ראש העיר מהמפלגה הליברלית (כלומר בעד זכויות אזרח כולל כמובן זכות למקרקעין) הכיצד יוקרה הארנונה במקום ב-22% כמו שכונת בבלי השכנה, על-אף שבגבעת עמל לא ניתנים שירותים מינימליים כמו מדרכות, כבישים או ביוב, ענה צ'יץ באילו המילים: "אני לא מפתח שם שירותים במכוון, המצב שם באמת רע, ויש לי כוונה שיהיו שם שירותים רעים עוד יותר בתחום הפיזי, כמו תאורה, ביוב ומדרכות... כדי שיבינו שאין לי כוונות שימשיכו לחיות שם לעולם ועד".
לא פלא שכיום הוגשה תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל ועירית ת"א על הפקרת ואפליית שכונה שלמה.
