אחת הזמרות הבולטות במוזיקה הישראלית היא מרינה מקסימיליאן בלומין. היא נחשבת לזמרת רב-גונית אשר שרה שירים שקטים של המשוררים
מאיר אריאל ו
לאה גולדברג מצד אחד, ואילו מצד שני היא שרה שירים בועטים במקצב טראנס-דאנס.
לפני מספר חודשים יצאה אלבומה השני "חיי עשן" בהפקת הצמד גיא ויהל. את השירים חיברה מרינה בעצמה, והם מתארים את הניגוד שחש עולה חדש אשר מחד-גיסא מתגעגע לארץ מוצאו ולתרבות ממנה בא, ומאידך-גיסא מנסה להיטמע בתרבות של הארץ אליה הוא בחר לעלות.
כך, למשל, השיר "1990" מספר את סיפורה של מרינה הילדה הקטנה אשר עלתה מאוקראינה כאשר הייתה בת שלוש (ניתן לראות כי השיר הזה מתחבר לשיר "עמוק בטל"אשר נכתב על-ידי לאה גולדברג המתאר את המאבק החצוי של עולה חדש אותו הקליטה מרינה בעבר.
לעומת זאת השיר "ימים חדשים בפתח" מתאר את השתלבותה של מרינה בתרבות הארץ-ישראלית.
לעומת אלבום הסולו הראשון שלה שהיה כולו באנגלית, בחרה כאן מרינה ללכת בדרך מאופקת ושקטה אשר מאפיינים את אופיה הכובש.
היא זמרת מגוונת ורב-גונית המסוגלת לשיר בהרבה סגנונות, יש לה נוכחות בימתית כובשת, ואני מאמין שעוד נכונו לה גדולות ונצורות.
