בימים אלו הגשתי לח"כ שלי יחמוביץ ולח"כ גדעון סער בשיתוף עם הגברת רוני אלוני-סדובניק מהמרכז המשפטי לילדים ולנוער בקשה להצעת חוק להגנת הילד והאישה באינטרנט ובסלולרי.
היוזמה להגשת החוק נוצרה מתוך ראייה של חוסר האונים של מערכת החינוך אל מול פתיחות היתר בשימוש באינטרנט של ילדינו. נכון להיום יכולים הילדים ונערים מתוך סקרנות להיכנס לאתרי פורנו וזאת ע"י חיפוש פשוט באחד ממנועי החיפוש, המצב חמור עוד יותר כאשר ילדים העורכים חיפוש באינטרנט בנושא שנלמד בבית הספר נחשפים לאתרי פורנו מבלי לרצות בכך.
במדינת ישראל הושקעה חשיבה רבה על-מנת למנוע מילדנו להיחשף כבר בגיל צעיר לאתרי פורנו, לסרטים המלאים במין או באלימות מוגבלת הכניסה מגיל 16 או 18, ערוצי פורנו בטלוויזיה חסומים לשימוש חופשי ומותנים בתוספת תשלום, שיחות הטלפון הארוטיות חסומות וזאת שוב על-מנת למנוע שימוש בלתי מבוקר מצד ילדינו, ומנגד השימוש באתרי האינטרנט הינו חופשי.
כיום מציעים ספקי האינטרנט מספר שרותי חסימה בתוספת תשלום:
1) חסימה מלאה- כניסה רק לאתרים המוזמנים מראש.
2) חסימה ע"י שימוש בתוכנה הנקראת מורשת ומותאמת לציבור הדתי.
3) חסימה ע"י תוכנה המותאמת לציבור הרחב.
4) חסימת כניסה לאתרים מוזמנים ע"י ההורים.
חשוב לציין שיכולת החסימה לכניסה לאתרים הינה בשלוש השפות המדוברות ביותר בארץ: אנגלית, ערבית, רוסית. נוצר אפוא מצב מעוות ובו האזרח הפשוט צריך לשלם תוספת תשלום עבור הגנת ילדיו מפני כניסה לאתרי פורנו, הדבר דומה למדינה בה האזרחים צריכים לשלם עבורי שירותי שמירה בכניסה לבתיהם, במדינה מתוקנת החובה לשמירה והגנה על אזרחיה מוטלים על המדינה ולא על האזרחים.
הבעיה הולכת וגדלה ככל שמתרבים הבתים שמתחברים לאינטרנט.
לפני מספר שבועות התקיים דיון מיוחד בכנסת של ח"כ הדתיים, רבנים ואנשי חינוך במטרה למצוא פתרון לתופעה, התייחסותם לבעיה היתה מצומצמת והיא כיצד להגן על ילדי הציבור הדתי בפני החשיפה העצומה לאתרי פורנו, כאילו מדובר בבעיה דתית ולא בבעיה לאומית, וכי יש הורים שרוצים שבנם או ביתם יחשפו לתמונות וסרטי פורנו בגיל 10?
גם במשפחה המחנכת את ילדיה לפתיחות בנושא מין, האם ניתן ללמוד מסרטי הפורנו על מין נכון, אמצעי מניעה, אחריות מינית, התשובה חד-משמעית - לא.
נקודה נוספת היא הפגיעה בכבוד האישה, אתרי הפורנו מציגים את האישה כסמל מין ותו לא, המשתמשים באתרים אלו לרוב הם גברים ולכן התוכן מותאם לציפיות שלהם, מדובר בחשיכה תרבותית ולא בפתיחות. לעיתים דברים פועלים מכוח האינרציה, אך יש לשים לב לטעויות ועיוותים ולתקנם.
