מתוך הערכה עצומה לפועלכם, מסירותכם ואומץ לבכם אנו כותבים מכתב זה. מצד אחד אתם נשלחים לתפוש מחבלים תוך סיכון אישי רב ומצד שני משחררים אותם במחוות לאבו מאזן.
אמש חתם הנשיא פרס על שחרור מחבלים. בעודו מקבל אתכם חגיגית, הם משתחררים. אלה שאתם עמלתם כל כך לתפוש אותם בעבר. ידוע לנו שיש בין מקבלי הצל"שים שהוזמנו לפה, כאלה שאפילו נפצעו בסוג זה של פעילות. לא פרס ולא אולמרט ישלמו את המחיר של תפישתם מחדש. אלא החיילים והאזרחים. כמו בן ציון הנמן הי"ד שנהרג לפני כשבועיים וחיילים רבים אחרים, זיכרונם לברכה. או כמו: 179 חללי טרור שנהרגו ב5 השנים האחרונות!
הם נרצחו על-ידי מחבלים ששוחררו לפני כן. חלקם בנימוק שלא היה להם דם על הידיים. משעה שנתנו למחבלים ההזדמנות השנייה ("מועד ב' ") הם מילאו את ידיהם בהרבה דם של ישראלים על הידיים.
מאחר שאולמרט כבר רוקן את סל המתנות עם מחבלים שנשפטו לזמן קצר יותר הוא "נאלץ" לעבור כעת למחבלים כבדים. מחבלים שמשוחררים הפעם נשפטו על ניסיון לרצח. למשל: כאלה שירו על קבוצת אנשים. הם ירו ולא פגעו או פגעו "רק" במכונית. אלה משתחררים היום , אחרי שנה ושבעה חודשים בלבד!
חלק ממשוחררים ניסו לשרוף אנשים במטעני תבערה. אחד מהם נכנס לכלא בראשית השנה ויוצא אחרי 7 חודשים. מחבל אחר שניסה לחטוף אדם למטרות רצח יוצא אחרי 3 שנים בלבד. בענישה כזו קלה - הדרך חזרה לטרור היא רק עניין של זמן. והעבר הוכיח. לדברי היועץ המשפטי לשעבר פרפ' רובינשטיין 80% מהמחבלים חוזרים לטרור.
מפקדי צה"ל אינם מרוצים מההתנהלות הזו שפוגעת בהישגיו. וגם אנו נפגעי הטרור. אנו ראויים בכך שחיתות מוסרית וביטחונית וקוראים לכם לא להשתתף בתיאטרון האבסורד בלא שתביעו את עמדתכם. כל אחד בסגנונו. יידע הנשיא פרס שאי אפשר להטעות את הציבור ואת החיילים. יידע את רחשי ליבנו נפגעי הטרור.
אגב: אתמול ביקשנו להיפגש עם הנשיא פרס על-מנת להביא לפניו נתונים חמורים על המחבלים בטרם יחתום על חנינתם. ביקשנו ממנו את זכות השימוע. לשכתו לא אפשרה את הפגישה, הובילה אותנו בכחש ופרס חתם על חנינה. גם להורי הנער דני כץ שנרצח על-ידי חוליית מחבלים מהגליל, הנשיא פרס לא העניק זכות שימוע והוא חתם על חנינתם.
