הויכוחים האם טוב ליהודים להיות מרוכזים במקום אחד, או טוב היה יותר אם היו מפוזרים, הוא ויכוח סתמי. לעיתים מביאים לטלוויזיה שני אנשים בעלי דעות מנוגדות ולכל אחד טיעונים משכנעים מאוד מדוע לא טוב או כן טוב, להיות מרוכזים במקום אחד, דווקא פה במקום המסוכן הזה. אם מגיע נוכרי לויכוח מעין זה, אני מבטלת את דבריו בהינף יד, כי זה באמת לא עניינו איפה החלטנו לחיות, ואיפה נחליט. האם טוב לנו לחיות כאן או לא. זה ממש לא עניינו של אף אחד מבלעדינו.
אך בטיעונים שמסוכן לעם היהודי להיות מרוכז במקום אחד, נתון לאיומים קשים כל כך, יש הגיון רב, ולפעמים נכון לחשוב שלחיות באמריקה או באוסטרליה בטוח יותר לקיום. ייתכן מאד שבאופן אישי, כעת, יש תחושה של ביטחון אישי טובה יותר במקומות אחרים בעולם. אך האם אנחנו כאוכלוסיה מאוימת תדיר, יכולים לומר איפה יותר בטוח?
לכן, לדעתי, הויכוח בין שני הצדדים הוא חסר טעם, כי שני הצדדים צודקים. באופן אישי יכול להיות בטוח יותר לחיות במקום אחר, בהסתר, בהיטמעות, בקרב אוכלוסיה לא מעורבת רגשית. אבל כאוכלוסיה בעלת אפיונים תרבותיים חזקים כל כך כמו האוכלוסיה היהודית, שיש לה והיו לה כל כך הרבה אויבים בעולם, אין דרך טובה יותר מאחרות לשיפור הביטחון הקיומי.
למה הדבר דומה? לאוכלוסיה כלשהי בטבע, המאויימת תדיר על-ידי אוכלוסיה אחרת, כמו למשל אוכלוסיה של אנטילופות המאויימת על-ידי טורפים שונים. או דגים קטנים המאוימים על-ידי טורפי ענק.
מהי השיטה הטובה ביותר בטבע להישרדות? ובכן, אין שיטה טובה. יש שיטה שכל אוכלוסיה בחרה בה. יש בעלי חיים שבחרו לחיות בלהקות, כאשר גודל הקבוצה מאפשר להם לגונן על החלשים במרכז העדר, ולחזקים להחזיק מעמד בצד החיצוני. יש בעלי חיים קלי רגליים, יש אחרים בעלי יכולת היטמעות בסביבה. יש בעלי חיים המעדיפים לחיות בנפרד ולגונן על עצמם בכוח, יש המעדיפים להסתתר. יש החיים בקבוצות קטנות המשתפות פעולה, ויש החיים בעדרים ענקים כשגודל העדר מאפשר להם לאבד חלקים מהאוכלוסיה לטובת הטורפים ועדיין לשרוד. לכל אוכלוסיה יש המאפיינים שלה המאפשרים לה לשרוד.
אם כך, האם על העם היהודי להתקבץ במקום אחד, ולגונן על עצמו בעזרת צבא חזק ואלים? האם עליו להתמקד בהגנה מירבית, כמו התחפרות באדמה ובניית מקלטים? ואולי עדיף לחפש שקט במקומות אחרים, תוך כדי היטמעות בסביבה ואי משיכת תשומת לב מיותרת? להתפזר בעולם? האם להתנפח ולאיים, להצטבע בצבעים מפחידים, או לשמור על פרופיל נמוך?
התשובה היא, שאין תשובה אחת. העם היהודי כאוכלוסיה שהייתה שנים רבות נרדפת ומוחלשת, יכולה להתיר לפרטיה לבחור את שיטת ההישרדות שנראית לו, כי אי אפשר לדעת מהי השיטה הטובה ביותר. התקבצות והתגוננות, או התפזרות והיטמעות חברתית. העם היהודי שרד גם בגלות, העם היהודי שרד גם תוך כדי נדידה. לעיתים דווקא אלה שברחו - ניצלו, ולעיתים אלה שלחמו - ניצחו.
לכן, האם ציונות או לא? התשובה שלי היא קודם כל - כן! שיטת הבריחה והפיזור כבר נוסתה. היא הוכיחה את עצמה אך היו לה גם חסרונות גדולים. השיטה עדיין לא בוטלה. יהודים רבים משתמשים בה, והיא לא גרועה כל כך. היהודים באמריקה, באירופה, ובחלקים אחרים בעולם, מרוצים מאוד מחייהם, ואף בטוחים. אך שיטת הפיזור ללא אפשרות להתקבץ אינה מספיקה, כשם ששיטת ההתקבצות במקום אחד, גם היא אינה מושלמת.
ולכן, השילוב בין שתי השיטות, כולל יכולת התמגנות, התקפה, איום וגם בריחה אם יש אפשרות. השילוב בין כל השיטות הוא האפשרות האופטימלית של העם היהודי לגונן על עצמו ולהבטיח את עתידו.
