לכבוד ח"כ
גדעון סער, שר החינוך
הנדון:
איפה הדין ולאן הדיין פנה? שלום רב,
סוגיית נידוי התלמידים האתיופים מבתי הספר בפתח תקוה או ההתנכלות לאוכלוסיית ההומו-לסבית מצביעה על מגמה הרסנית בחברה הישראלית, היעדר כבוד לאדם ורמיסת כבוד הילדים והילדות במדינה.
זו איננה בעיה של העיר פתח תקוה או קבוצה אחרת. זו הבעיה של החברה הישראלית, בה אין דין ואין דיין ומשרד החינוך לכאורה נותן גיבוי עיוור למנהלי בתי ספר ולמפקחים - ואינו מוקיע ברבים את ההשתלחות וההתנכלות בחיי הילדים והנוער שלנו.
על-פי אמנת זכויות הילד לה המדינה מחויבת:
סעיף 2 "המדינות החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה זו לכל ילד שבתחום שליטתן, ללא הפליה מכל סוג שהוא, ללא קשר לגזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי, אתני, או חברתי, רכוש, נכות, לידה או למעמד אחר של הילד, של הורהו או של אפוטרופוסו החוקי"
סעיף 28 העוסק בזכות לחינוך "המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד לחינוך..."
סעיף 19 "המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים החקיקתיים, המנהליים, החברתיים והחינוכיים המתאימים, על-מנת להגן על הילד מפני כל סוגי האלימות הגופנית או הנפשית, ההזנחה,החבלה או ההתעללות..."
סעיף 29 המדינות החברות מסכימות כי חינוך הילד יכוון ל... לפיתוח יחס כבוד להורי הילד, לזהותו התרבותית..."
על-פי חוק זכויות התלמיד:
בחוק בסעיף 2 נקבעה לראשונה הזכות לחינוך לכל ילד ולכל ילדה במדינה שלנו: "כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין".
וסעיף 5 מוסיף: "רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים".
אני פונה אליך כשר החינוך במדינת ישראל בשתי בקשות: 1.
לגלות אומץ לב ציבורי ויושר פנימי כלפי התפקיד אותו אתה ממלא, להעמיד לדין לאלתר את כל מפירי החוק לרבות מנהלים, מפקחים, אנשי רשויות מקומיות לצד השעיית עבודתם עד לבירור והחלטת בית המשפט.
2. בשם ציבור ההורים במדינת ישראל אני קוראת לך להנחות את כלל מערכת החינוך שבשבוע הראשון של שנת הלימודים
תוקדש שעה שבועית ללימוד נושא האפליה על גווניה השונים, בכל אחת ואחת מכיתות בתי הספר אשר בה ימוקד השיח על האחר והשונה בהנחה ש
כולנו שונים.
יש ללמד, עכשיו ומיד, על כבוד האחר ואהבת האדם באשר הוא. מטרת החינוך הראשונה של מדינת ישראל היא לחנך לאהבת אדם כערך עליון. זאת החובה האזרחית, החינוכית והמוסרית של כל אחד ואחת מאיתנו, וכמובן של כל מורה בישראל. אסור לנו להגיע למצב בו קיצוניות חברתית, הסתה וניכור הם חלק מהחברה שלך-שלי-של כולנו.
תפקידך לקדם חינוך לאחווה ולאחריות. לא עוד שחורים ולבנים, לא עוד דתיים וחילונים, לא עוד צפונים ודרומים אלא כולנו במדינה אחת. תפקידנו, ההורים, לסייע לך ולכל בעלי התפקידים בהובלת האחריות האישית והציבורית בחינוך לאחווה בבית ובמוסדות החינוך.
בתודה מראש,
אתי בנימין,
יושב-ראש הנהגת ההורים הארצית
