בתאריך 15.7.2009 נכנס לתוקף חוק היטל בצורת. חוק זה נחקק בצורה עיוורת, מהירה ולקויה. החוק נחקק ללא תיאום בין כל הגורמים אשר אמונים על ביצועו, וירד כהנחיה לכל הגורמים אשר מסרבים לנהוג בהתאם לחוק.
כתוצאה מכך נפגעים בישראל שני סוגי אוכלוסיות באופן דרמטי.
אוכלוסיה ראשונה הינה אוכלוסיית הנכים, אשר רופאי קופות החולים מסרבים לתת להם אישור לצריכה מוגברת במים עקב מצבם הרפואי, וזאת בהנחיית הנהלת קופת חולים לרופאים שלא לתת אישור זה. כתוצאה מכך אין הנכים יכולים לשלוח מסמכים לרשויות המים כפי שנדרש בחוק.
אוכלוסיה שנייה, הנפגעת יותר ולמרות שמגיע לה יותר מכולם (בתוקף היותם מקימי המדינה הזאת, וניצולי שואה) הינה אוכלוסיית הגיל השלישי אשר החוק לא התייחס אליה בכלל.
ביטוח לאומי לא מכיר בגיל השלישי כנכים בשום מצב.
אדם אשר
יום לפני יציאתו לגמלאות יכול היה לקבל 100% נכות רפואית+שר"מ + ניידות, יום לאחר יציאתו לגמלאות אינו מוכר יותר ע"י ביטוח לאומי כנכה. אדם זה עבר מבחינת ביטוח לאומי למעמד קצבת זקנה ובמידה והינו נכה הזקוק לעזרה, יקבל שעות סיעוד וגם זה בהתאם להכנסתו מפנסיה וכו'. אדם זה אינו יכול בשום פנים ושום צורה להביא אישור מביטוח לאומי על אחוזי נכות מאחר ולא נבדק לכיוון זה.
האם חסרים בארץ מבוגרים (פנסיונרים) אשר קיבלו אירוע מוחי, השתלות, דיאליזה, התקפי לב קשים וסתם מחלות זקנה המאלצות אותם להסתובב או לשבת או לשכב עם חיתולים בהם הם עושים את צורכיהם ונדרשים לרחצה מספר פעמים ביום?
החוק מתעלם באופן בוטה מאנשים אלו ולא מאפשר להם כלל להמציא אישורים למצבם.
מכתבי לכל הגורמים הממשלתיים נשארו ללא מענה בדיוק כפי שנחקק חוק זה.
