הנוער שלנו בגילופין וכולנו מצקצקים בלשוננו, וכולנו מזועזעים והמומים, וכולנו מלאים רעיונות כרימון איך להפסיק להם את היכולת לשתות, וכולנו מסרבים להבין כי השתייה איננה המחלה אלא היא הסימפטום - היא הסימפטום למחלה האיומה והסופנית שקרויה "ריקנות".
אפשר להכפיל להם את מחירי המשקה ואפשר לאסור לאלפיים שנה את כל מי שמוכר משקה לנוער, אבל רק ביום בו למבוגרים שבארץ ישובו להיות אידיאלים - מעבר ל"מה עוד אני יכול לעשות היום למען עצמי" - אולי, אולי גם לנוער בארץ תשוב ותהיה סיבה להיות פיכחים.