די לגזל הפרט

לכבוד חברי הממשלה, ח"כ, היועץ המשפטי לממשלה, סגל הפיקוד הבכיר במשטרה, ואחרים הנדון: די לגזל הפרט מכתב נוסף בסדרה, העוסק בגזל חייבים במערכת ההוצל"פ 1. כדי להקל על כלל האזרחים, אתייחס בשפה לא משפטית אך מובנת לכל, לאופן שבו חייבים בתיקי הוצאה-לפועל (בעיקר לבנקים ולגופים עסקיים גדולים) נדרשים לשלם פי כמה וכמה מעבר לחובם הריאלי; ומאידך-גיסא ראשי הרשות לאכיפה וגבייה במשרד המשפטים (להלן: "הרשות"), שותקים כמו דג, למרות שהח"מ ואחרים (הפועלים במסגרת "הפורום לקיום החוק") דרשו מהם להפסיק את הגזל לאלתר. כדי לעצור הגזל ולמונעו בעתיד, אין צורך בחקיקה ולא בהחלטה משפטית כלשהי, אלא שינוי התוכנות במערכת המיחשוב של לשכות ההוצל"פ (אשר באמצעותן נעשה). לדוגמה: אופן חישוב ריבית, אופן זיכוי ח-ן חייב כאשר משולמים כספים ע"ח החוב, ומניעת פתיחת תיקים כאשר אינם כוללים פרטי הריבית הנדרשת, אופן חישובה וכדומה. 2. אם לא די באמור דלעיל, קיים היבט מזעזע נוסף, אשר לו שותפים: איגוד הבנקים בישראל ורשות המיסים באוצר ובעקיפין גם הרשות, והנו כדלקמן: א) בשנת 1990 הוקמה "ועדת גבעולי" לבדיקת "חובות מסופקים במערכת הבנקאות". הוועדה קבעה כי כל בנק רשאי למחול על חוב, ואז לפנינו גבייה בפועל, ובמקרה שכזה, בנק יזכה להחזר ריאלי עקב ביטול הכנסה. לצורך כך, הוועדה המליצה כי מסקנותיה ייושמו בדרך של חקיקה. ב) למרות זאת, ביום 1.1.95 נכרת הסכם (לא חוקי) בין רשות המיסים ובין איגוד הבנקים, לעניין מחילת חובות בעתיד, ולפיו ניתנו לבנקים שתי חלופות, האחת: לדווח לפשמ"ג (פקיד שומה למפעלים גדולים) על פרטי לווים שחובם נמחק ובמקביל ליידע לווה שכזה (ואז - אם נפתח נגדו תיק הוצל"פ, זה ייסגר), השנייה: דיווח מרוכז אחת לשנה, מאת כל בנק לפשמ"ג, ובו ריכוז פרטי הלווים שחובם הועבר לטיפול משפטי, ואם חוב של פלוני - נמחל. דא-עקא, והבנקים חדלו ליידע לווים אשר חובם נמחל, ומאידך-גיסא לא ידוע אם העבירו לפשמ"ג רשימת לווים שנגדם נפתחו תיקי הוצל"פ. ג) בעקבות כך, פניתי ביום 18.4.10 אל מנהל רשות המיסים וביקשתי לדעת הכיצד נעשה הסדר כאמור? האם הנו מיושם על-ידי הבנקים? ואם כן, מדוע פשמ"ג לא מפרסם רשימת הלווים שחובם נמחל? לא קיבלתי מענה, ולכן ביום 2.5.10 עשיתי מכתב נוסף וגם בגינו אין מענה. 3. ההסדר שנעשה אינו חוקי, שכן פשמ"ג מנוע מלעשות הסדר לגבי שנים עתידיות, אלא רק לגבי שנים עברו, שבגינן הוגשו לו דוחות מס שנתיים. הסדר עתידי חייב להיעשות רק בדרך של חקיקה!!! היותר חמור הנו התוצאה האיומה של ההסדר הלא-חוקי: בנקים מוחלים חובות ובגין כך כל החוב או חלק ממנו נרשם כהוצאה בשנה מסוימת; מאידך-גיסא, ייתכן כי בגין החוב המקורי נפתחו הליכי הוצל"פ, ואלו נמשכים מבלי שהחייב יודע כי חובו נמחל, למרות שתיק ההוצל"פ אמור להיות סגור!

דהיינו לפנינו: הרצחת וגם ירשת! 4. בגין מספר לקוחותיו, שנגדם תלוי ועומד תיק הוצל"פ, פניתי לבנקים הזוכים, וביקשתי לדעת אם חובם של החייבים - הוכר כחוב אבוד; "כמובן" שלא קיבלתי תשובה! אין להשלים עם המצב שתואר, ואם זה לא ייפסק לאלתר, לפנינו בסיס לאי-לגיטימיות של השלטון, ואיסור על משטרת ישראל ומערכת ההוצל"פ לפעול כנגד כל החייבים לבנקים (שכן שתיקת הבנקים ומנהל רשות המיסים, כמוה כהודאה כי כל החובות נמחלו). בברכה, דב אבן-אור